where were you while we were getting high? |
 כינוי:
אנשהו מין: נקבה פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
מן לילה שכזה
הלילה הוא החלק הכי מדהים והכי עצוב של היום שלי. לשבת בלי המסכות, פתאום יש זמן ומקום, ושום דבר ואף אחד לא מונעים ממני לחשוב. ולפעמים, זה הזמן הטוב ביותר לומר את דעתך. שיחת נפש, מלב ללב, הלילה הוא הזמן. אני אוהבת את ההרגשה הזאת, השלווה, המסתורית, אולי מפחידה קצת, שמעביר הלילה. שמעבירות המחשבות. שמעביר שלום חנוך בשיר הזה שבראש הפוסט.
מכירים את האמונה הזאת, שכשיש שעה כפולה, מישהו חושב עלייך?
אז בימים האחרונים, מישהו חושב עליי כל יום, אבל רק באחד ודקה.
כאילו מישהו מוצא את הזמן אליי רק בלילה, או מרשה לעצמו לחשוב עליי רק בלילה. או בכלל חולם עליי.
ואולי אני סתם הוזה, מאמינה כמו טיפשה, שמישהו חושב עליי.
בודדה קצת, אבל אולי זה סתם הלילה,
פצפונת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
