Lest Tear

אז בטח חשבתם שאני הולכת לכתוב לפרט ולחפור על המלחמה עם חמאס וכו... אז לא! מה שיותר מעניין אותי זההמלחמה היומיומית שלי להישרדות..

האישההזאת פשוט מוציאה אותי מדעתי..פשוט בלתי נסבלת..

הקטע הוא שהיא עוקבת אחרי, ממש אחרי כל צעדקטן שאני עושה, וגם כשהיא מספרתאת לאבא שלי היא לא מספרת לו את זה נכון ומשקרת..!כמה אפשר!?

אני מנסה לשרוד בשביל עצמי, ללמוד טוב, לחיות בלי להרגיש שמץ חרטה על זהשעוד לא דפקתילעצמי כדור בראש..

זהקשה, במיוחד הקטע של הלימודים,אבל הגעתי למסקנה שאין מה לעשות..

כן, כמובן, אני האחרונה שתרים ידים, ולא ממש הפסדתי לגצרי, כנראהאני עכשיו בשלב של איסוף ואגירת כוחות..

למלחמה האמיתית... אולי אני אצא מבית הכלא הזה בקורב-אני מחזיקהאצבעות, אבל אם כן -זה יהיה קשה.. אז תחזיקו גם אתם אצבעות?...

אני מקווה שאני אהיה חזקה, לא בא לי למות כמו שאמא שלי מתה, כי זה מוות מביך, משהו שלא בא לי שאחיות שלי יזכרו ודרך שבא הם יחשבו עלי..

טוב אז כמו שאני נוהגת משום מה להגיד בזמן האחרון- סוף.

זה הסוף ואין לי מה או יותר נכון כוח להוסיף..

אז זהו, שיהיה לכולם יום מושלם, כמו שלי לא היה אבל בכל זאת.. חחח

3> פיס דון.