בגלל שאני צופה יחסית די הרבה בסרטים, אנצל את הבמה הזאת(שמפאת כמות הקוראים איננה מאפשרת לי פחד במה)

כדי להמליץ לכם על סרטים המתאימים לטעמכם.

"גומורה" - שילוב של ניאו-ריאליזם וטרנטינו. כלומר: המון מתח, יריות, מוות מאיים, הגיגים על מהות החיים בתוך קונטקסט של מאפיה, מצולם כמו-דוקומנטרי עם שחקנים שחלקם לא מקצועיים, אבל זה סרט שעובד חזק מאוד. הצילום מאוד מרשים, ומצליח להפוך שוטים "יום-יומיים" לשוטים סימבוליים כמעט בלי להתאמץ(לכאורה...).

בקיצור: למי שאוהב אלימות. למי שאוהב קולנוע איכותי. למי שאכפת לו מהרוע הקיים בעולם(הסרט מבוסס על ספר שמתעד את קורותיה של המאפיה הנפוליטנית).

"ספק" - כשהדמויות כתובות היטב - קל יותר לשחק אותן. וכשהשחקנים שמגלמים אותן הם שני השחקנים הטובים באמריקה כרגע (דעה אישית) - מדובר כמובן בסרט מנצח. מריל סטריפ ופיליפ סימור הופמן עושים עבודה נהדרת בסרט שכתוב נהדר(ומבויים בסדר. לא יותר). הסרט גם נטול אלימות וסקס כמו שדתיים אוהבים, ועוד מדבר על סוגיות של שמרנות דתית מול פתיחות - סוגיות אקטוליות תמיד בציבור הזה. כמובן, גם שחקניות המשנה משחקות נהדר, ובכלל מדובר בסרט מספק ביותר.

בקיצור: רוצו לראות!

"האורח" - ניכר שבמאי הסרט לא שמע על אדוארד סעיד ו"אוריינטליזם". הוא גם נטול מודעות עצמית לדעות הקדומות שלו עצמו. אז לומר שערבים הם נחמדים זו אמירה נ-ו-ר-א חתרנית באמריקה של היום. אז מה? למה זה מעניין אותי? הסרט אמנם יכול לעניין את שמאלני המחמד הישראלים שייהנו ודאי לראות כמה ערבים הם אנושיים ומסכנים בעולם המערבי. אבל מי שמחפש תחכום, עומק, איכויות קולנועיות כאלה ואחרות - שידיר רגליו מסרט זה. האם ריצ'רד ג'נקינס משחק טוב? - כן. בהתחשב בדמות השטחית שכתבו לו הוא עושה עבודה מצויינת. אבל מועמדות לאוסקר? רק בגלל שחברי האקדמיה רוצים להיראות נאורים וחתרניים.

בקיצור: מי שנהנה מסרטי האחים גרובייס ייהנה גם מסרט דל זה. גם מי שאוהב קיטש שטחי ולא מתוחכם על מפגשי מזרח-מערב.

כל השאר: דלגו.

ועוד כמה בקיצור:

"הכל מתחיל בים" - סרט רגיש ומרגש. הכי ישראלי שיש. חובה לראות. תסריט מעולה, בימוי מעולה.

"ויקי כריסטינה ברצלונה" - וודי אלן לייט. לא מרשים במיוחד. מוזיקה נהדרת שיוצאת מהאף(או מהאוזן..?) במהלך הסרט מרוב שימוש.

"ואלס עם באשיר" - עוד לא ראיתם??? זה בטוח בתוכניות שלכם. עוד סרט חובה.

"שלושה קופים" - סרט לחובבי קולנוע איכותי בלבד. איטי. כבד. מהורהר. מרשים מאוד. סוחט רגשית.

סרטים שאני רוצה לראות: "ההחלפה"(אני אחכה להקרנה סינמטקית), "נער קריאה"(סרט שואה שמעורר תשומת לב אוסקרית ומחלוקות על ייצוג השואה. ברור שאלך)ו"מבצע ואלקירי"(כדי להעריך את מידת הנזק שטום קרוז עושה לזכרון השואה...).

אולי גם אראה את "נער החידות ממומבאי" - סרט שלא מושך אותי במיוחד לצפות בו דווקא בגלל שכולם מדברים עליו.

תהנו.

אני