חברת אוטובוסים דפוקה יש לנו פה, בממוצע - 45 דקות אני מחכה כל יום לאוטובוס, יש פרק זמן ארוך שבו אוטובוסים לא מגיעים, ואח כך מגיעים איזה שלושה.

אז במקום ברבע לשש קמתי בעשרה לשש. איחרתי את האוטובוס והגעתי לשעה השניה בבית ספר, דווקא רציתי לשמוע על צו ראשון, למרות שאני יודע מספיק.

לא רציתי שהמורה תראה אותי, אבל היא יוצאת מהכיה איזה 10 דקות אחרי הצלצול, ובינתיים באה מורה אחרת לשיעור אחר, אז נכנסתי והמצאתי איזה משהו על בדיקות דם, וששכחתי את האישור מהרופא אז אני אביא לה בשיעור הבא, נקווה שתשכח מזה.

למרות שלשם שינוי, אני לומד השנה ביום שישי רק 4 שעות מסכנות, לא כמו שנה שעברה שלמדתי איזה 6, היום הזה עבר לאט.

אני פשוט לא מצליח להתרכז, בשום דבר, לא בבית ספר, לא בבית ולא סתם ברחוב. לפני איזה שנה החלטתי שאני מפסיק להתאמן במכון כושר, אחת מהסיבות הייתה שפשוט לא הצלחתי להתרכז במה שאני עושה שם, כל הזמן היו סביבי בחורים חתיכים, מצד אחד זה היה כמו גן עדן, אבל מצד שני, הייתי אז בהכחשה, אז לא רציתי את זה.

אני זוכר שפעם אחת איזה בחור אחד תפס אותי מסתכל עליו, אחרי איזה 5 דקות הוא בא אליי ושאל אותי - "זה מחרמן אותך?" לא זוכר מה אמרתי. מה שבטוח הייתי מובך כמו לא יודע מה. אמרו לי שלרוב, רק הומואים שמים לב שמסתכלים עליהם.

אולי עכשיו כדאי לי לחזור, כי באמת אז הכחשתי את היותי הומו.