טוב אז  הינה  מגיע  יום  כיפור , ות'אמת  אני אף  פעם  לא  צמתי  או יחסתי  חשיבות  לימים  האלה  שנקראים " ימי  הסליחות " או   ווט אבר  השם  שלהם .  אבל  השנה  במסגרת  המחויבות אישית  נתנו  לי  לעשות  פעילות  על הדבר  הזה  שניקרא  סליחות זה  לא היה קשה  כול  כך אבל  למדתי  המון.

כן  כן  אני לא  הטיפוס  שיבקש סליחה ממש  לא  אני טיפוס  שהאגו  שלו  בא  קודם ,  למרות  שאם  אנשים  שחשובים  לי  ואני יודעת  שאני  אשמה  אני  מבקשת  סליחה .

 אני  יודעת  שיש  הרבה  אנשים  שפגעתי  בהם , ואני  לא  בדיוק  הולכת לבקש  מהם  סליחה  כי  אם לא  ביקשתי  כניראה  שהם  לא  שווים  את  זה   ואני  לא  הולכת  לבקש  סליחה  סתם .

אבל  הינה  כמה  אנשים  שאני  מבקשת סליחה  שוב  פעם

-מור

-ג'ואי

- אחת  מהחברות הכי  טובות שלי

- ומעצמי .

והינה  משהו  שמצאתי  ולימד  אותי  המון  :

לדעת לסלוח

שני חברים הלכו במדבר,
בנקודה מסויימת במסעם
החל ויכוח בניהם.

אחד החברים סטר לחברו על הלחי
החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאוד
אך ללא מילה פשוט כתב על החול:

"החבר הכי טוב שלי סטר לי היום
על הלחי"

הם המשיכו במסעם עד
שהגיעו לנאות מדבר, שופעת
מים והחליטו להתרחץ
במימי האגם.

אותו חבר שקיבל את הסטירה
שקע בבוץ והחל לטבוע אבל חברו
הטוב בא והציל אותו. אחרי
שהתאושש מהטראומה שעבר
חרט על אבן:

"החבר הכי טוב שלי הציל
היום את חיי"

החבר שסטר לשני על הלחי שאל אותו
"אחרי שסטרתי לך על הלחי כתבת
בחול ועכשיו חרטת באבן למה?

החבר השיב לו "כשמישהו
פוגע בנו אנחנו צריכים
לרשום את זה בחול כדי
שרוח המחילה והסלחנות
תוכל למחוק את זה,

אבל כשמישהו עושה לנו משהו טוב אנחנו
חייבים לחרוט את זה על אבן כדי ששום
רוח לא תוכל למחוק".

לימדו לכתוב את
פגיעותיכם
ועלבונותיכם על החול
ולחרוט את הברכות
והטוב שבכם על אבן.