צפה במחשבותת.

חלום רע...זה מה שזה...

רק היום הבנתי שזה כןן...שזה קורה ושזאת המציאות של כולנוו עכשיו היום מחר ובעוד שבוע כשנחזור...

רועי...אתה כבר לא כאן...

כבר לא תסתובב ותצחק בין כולם...

כבר לא תנגן

כבר לא תרים ישיבות שכב"ג...

כבר לא תחייך

כבר לא תמלא מבחנים\בחנים וכל דבר מעצבן שכזה...

פשוט לא..אתה כבר לא...

היום הייתה ההלווייה הזוועתית הראשונה שהייתי אי פעם...שלדעתי הייתה עם הרבה הרבה מאוד אנשים מהרבה הלוויות שהיו...וזה רק מה שמכאיב עוד יותר-כוולם כ"כ אהבו אותך...וזה יבגר את כוולנו בעשר שנים אני רואה את זה...

בכו הרבה בהספד הנוראי שלך...אני למשל נשברתי לא יכולתי לעמוד בזה כשאמא שלך דיברה על כמה שהיית מדהים...

היית בן למשפחה כ"כ מדהימה ותורמת...ואחיך שגם הספקתי להכיר לפני שלוש שנים...כ"כ בכה והיה עצוב וכולו אדום ולא רוצה להוסיף על מה שעבר עליו ביחס לכוולם...בקשר לידיעה המזעזעת...בסוף ההלוויה קצת התרוקןן עשיתי מה שיכולתי ורק חיבקתי אותו...

היום היה הבוקר האחרון בו רק עיקלתי בזמנו כשאני קמה את הדבר...עכשיו אני מבינה את זה גם ביום...ובערב...

אין לי מה להוסיף חוץ מ"תגידו לי שזה לא נכון!!"

אמממ...

אין לי כ"כ מה לכתוב

חוץ מזה שבמבט על ה-4 שבועות שעברו

דווקא היה נחמד זה הולך ומשתפר

האווירה והכלל..

*[אוףףף אני עכשיו תקועה שני מטר מארוחה של אבי+"אהובתי" וזוג חבריהם דווקא סבבה רק ש"אהובתי" מה זה מטומטמתת לפחות ככה מוציאה ת'צמה אויי הדס איך היית רואה את זה עכשיו ומבינה עד כמה...]

קיצרר אחרי שכנועים קשים למועדונצ'יק את מי לא שלחתי...והתקשרתי...לא נתנוו

אז הצטרפתי לצופים כפעילה אמנם אבל גם משו והיום כשכבר באתי בפעם השנייה בישיבת שכב"ג לקראת הסוף הבנתי את התסכול המתמשך הזה כל השנים ושגם כנראה לא ייגמר בשל הבדל המעמדות בינם לבין המדריכים אבל עזבו...זה לפעם אחרת...

מקווה שנהנים כי אני דיי.....

*[ענייני פרחים נגמרו סופית...לא הלך-עוברים הלאה יזמתי כבר מספיק...]

נתראה בקרובב...

333>>

נכנסנו לזה...

אנחנו כבר בפנים...

אין לאן לברוח...

חחח XDD

יאללה מה זה סרט פעולה..?!!

נכנסנו לתיכון הכל נורא נורא מוזר ושונה והרגשה של תיכוןן ותיכוניסטטים..............

היום היה השני וכבר התחיל הסדר של הכיתות במקצועות....

בלאגןן ענקיי...כוולם הסתכלו על הרשימות של הילדים לפי הגושים שסידרו..

אני מצאתי בערך ת'מקום אבל לא ת'מיקום..בסוף בסוף בסוף הגעתי למעלה המאבדות...כבר טובב

ואת חדר מתמטיקה הקבצת 5 יח"ל מצאנו באיחור רציני ביותר באיזה חלק הכי לא קשור במבנה [פאקינג חדר אורקולי] אותו סיפור עם שיעור אמנות...

קיצר עבר בשלום היום וכבר היה יותר נורמאליי ככה זה הולך להיות נראלי במהלך השבוע הזה - כל יום ייראה לאט לאט יותר נורמאלי...ויחד עם זה גם מצב רוחי עובר ממצב למצב...

אוף אוף אוף אני מרגישה טמטומית

שאני לא ניגשת אני כבר לא ילדה קטנה בכל המצבים זה הולך טוב רק בעניין הזה לאא....

דיי מבטיחה לעצמי שמחר אני אעשה את זה , זה לא כזה עניין אבל משו חייב לקרות...