וואיי כמה זמן לא כתבתי כבר איזה שבועיים בערךך...כי בעקרון אני כותבת כאן דברים מיוחדים ולא על כל יום בלה בלה מבחנים וכל זהה אין עצבים לזהה...
זה סתם שיר שכתבתי אתמול לא בדיוק שיר ההיתי קוראת לזה אבל הוצאתי בו נטל כזה שהרגשתי ביום שבת..(המבין יבין וגם יעל גרמה לי להזכר בזה ביום ראשון-אתמול):
"כוח עומק המחשבה בחיים...
כשסוף סוף טוב-
נורא מאושרים
אבל מה זה בכלל?
רגע טוב אחד קטן...
כנראה שבדרך כלל לא..
אז למה כ"כ מאושרים
כשמגיע הרגע אם עוד רגע יחלוף?..."
מי שעוד לא ממש הבין\התחבר אז שיחשוב על זה שוב ואולי גם יותרר..
טוב נגיע לעניין...עוד יומיים וחצי בערך יומולדתי הקטט...ותכננו ללכת מחר לים איך שאני חוזרת מפיני (אגב הייתי אצל יעלהה היום אחרי ביצפר והיה כייפי..עשינו שיגועים לא נורמאלים [= ) אני טל יובל דניאל ושני בנים כלשהם לא נפרט...וממש היום אחרה"צ ברגע האחרון האחרון "קיבלתי התרעה לא צפוייה" (שכל הבנות מבינות למה הכוונה) שהרסה את כל התכנון ברגע האחרוןן...הגעתי הבייתה דיברתי עם דניאל שאני לא אוכל...אכלתי ניסיונות שכנועים אבל שום דבר לא עזר פשוט אין לי מה לעשות במקום הקשור איכשהו למים במצבי..טוב...ביטלנו דניאלל התבאסה לאללה גם אני...ויובל גם...אוף אוף אוף תכננו את זה מלא זמן מראשש...
טוב נראה אולי נלך מחר במקום זה לוייצמן 22 (המסעדה "הידועה" חח) או שסתם נסתלבט לנו...
והנה עוד שיר לציון הביאוס הקטנטן שלי..
"זה כבר מוכן
זה כבר טבעי
זה כבר מובן מאליו והגיוני
גורם לצפייה והתרגשות...
וברגע נפסק
וברגע נשלט
ע"י דבר אחד קטן
שלא נצפה ולא נודע קודם...
דבר אחד קטן
שבא , הרס ורמס
שגרם לי לחשוב שוב:
מה בעצם הטעם לשוב ולצפות..?"
סתם הוצאת אנרגיות מיותרותת..לא קשור בהכרח רק לעניין הזהה..אפשר להסתכל עליו בכל מובן וסיפור שעובר לכל אחד מאיתנו בראשש..תנסוו אולי תבינו...
יאללה אני עפתי בכל זאת יש לי מחר פיני ב-1 צהריים ועוד לקום על הבוקר לעשות אליו ת'שיעוריםם..
בהיייי