צפה במחשבותת.

אמממ...

בטח אתם חושבים...

רגע למה אני לא חופרת כאן אם אני צפה במחשבותת...

ועוד יותר בשאלה "למה לצוף במחשבותתת?" בשביל מה צריך לחשוב בכלל...

אמממ....[ושוב ביטוי ההירהור הלא מובן הזהה]

אין לי ממש תשובה לשאלה...

מה שיש לי לומר זה...

שהייתי מעדיפה פחות לחשוב...ושוב זה ממש נראלי יפתיע אבל כןן אני לא תמיד ב- [:  [!!] לפעמים [?] גםם ]:

קיצרר אפריז הפעם בחפירה קטה-

יש כמה אנשים מסביבי שנראלי לפעמים שמצפים ממני שאהיה כמוהם , אדבר כמוהם ,אחשוב ואחייך כמוהם... 

אבל לא...אני לא הם...

גם עוד משו ששמתי לב בי-שאני באמת פחות חופרת [בעקבות כל מיני דברים שהשתנו לאחרונה] גם לעצמי וגם לאחרים...

אני מסתכלת על מצבים לא קלים שקרובים אליי ופשוט עוברת...בוכה רק מבפנים ומתוך הרגל...

אפרופו בכי לא הצלחתי כבר חודש וחצי לבכות מכלום כמעט...אני כן בוכה בדיוק כמו קודם אבל רק בהרגשה לא ממש חיצונית בעיניים...

מין בכי של אושר+השלמה+כאב+קושי+הצלחה...

וזה באמת מצב רוח מלנכולי[בוכה ומשלים...]

שרק אמשיך ככה מכאן ומעלה לעומת לפני שבועיים...

33>