אני עייף...
בצורה נפשית כמובן,הכיצד אוכל להיות עייף בשעה כה מוקדמת של הערב.
אהאהאה נתקעה לי ציניות מעצבנת.
יש מבחן ואני לא יודע נושא אחד,זאת לא סיבה להרוג את עצמך וללמוד כל הזמן.
אין שום הצדקה לכך.
אני אחרוש ואחרוש וכשיגיע המבחן אני אשכח את הכל או אפילו יום לפני המבחן.
סתם כדי להגיד שלמדתי.
אני רוצה ועכשיו התחלתי לפעול לשם כך.
אולי...
אני מקווה.
נמאס לי מהמצב כמו שהוא.
יותר מדי לבד.
שלושה זה הרבה.
ואם זה שניים?אז זה גם כן הרבה.
ואחד?! אחד זה כאילו רמה מספקת?
שואה.
תחושת בטן שבגלל שאתה כל כך אטום אתה אפילו לא יכול להפטר ממנה.
ובייחוד שלא בכל צורה פרובוקטיבית.אז שוב כמו שאתה רגיל אתה אוגר.
ונותן לזה לאכול אותך מבפנים.כמו תמיד.
ואני עצבני שאני לא יכול לכתוב כאן את כל מה שאני רוצה.
נמאס לי מכל השטויות האלה..
דברים יכלו להיות הרבה יותר פשוטים,אבל כמובן כמו תמיד הם לא,כי אנחנו סיבכנו אותם.
כשדברים באים לנו בקלות אנחנו מתלוננים וכשהם באים בקל אנחנו מתלוננים.
שום דבר לא באמצע.
קיצוניים-כמוני.
אני חייב ללמוד לבטא את עצמי יותר טוב.
בשקט.[19.08.2008]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Alone in th Dark