לחץ, לחץ, לחץ...
רעדתי כמו חולת פרקינסון, לא יכולתי לאכול, לחשוב, לשבת במקום.
הלחץ, הצילו!
איחרתי ב-20 דק' על היום הראשון...
והכל היה בסדר.
לחץ...
לא הכרתי אף אחד, בהתחלה לפחות,
אבל הכל היה בסדר.
לחץ!!
היו אפילו שיעורי בית...
והכל היה בסדר!
משהו בטוח לא בסדר.... איך הכל מסתדר ככה?
זה מה שהרגשתי ביום הראשון.
לא נורא.
כל השבוע עבר עליי נחמד מאוד,
כאילו נכנסתי לשיגרה.
אין לי כח לפרט. באמת שאני לא במצב רוח לחפירות..
אני רק אגיד: יש מצב ששנה הבאה אני אעשה תיכון [קולג'] בחו"ל לשנתיים. אבל זה נורא מפחיד...
ויכול להיות שהשנה אני אטוס עם משלחת לאיטלה (:
שנה טובה לכולם ^^

עריכה:
חתימה שזכיתי במרנואר:

יצא נחמד, אנסה להשתמש ^^