חיי הקרקר. בעולם האמיתי .

לא ביקשתי הרבה באמת שלא,בקישתי לעבור ביצפר זהו למה אני צריכה לסבול את המערכת הזאת ? היא דפוקה כ"כ כולם יודעים את זה אבל אני באמת חווה את זה עכשיו על עצמי למה הם מקשים על כל דברים ומקטינים את זה שרע לי מה אני צריכה להאנס בביצפר או לא יודעת שזה יהיה ממש חמור כדי שיעבירו אותי ?

הם שולחים אותי מחדר לחדר ממרביה למריבה יצאתי באמצע ברחתי משם הקבסית המזדיינת ואבא שלי רודפים אחרי ואני בוכה מראה את החולשות שלי כמה שזה לא קורה לא יכולתי להתאפק יותר גם הדמעות שלי לא עוזרות לי גם הרגשות שאני כן מפגינה כלפי חוץ אבל מה לעשות היא לא מכירה אותי גם במצב הכי קשה אני מנסה כמה שלא לבכות כמה שלא להראות כמה שיותר להדחיק ולשכוח . אני עוברת מחדר לחדר כותבת על ניירות ובוכה אני יודעת הוועדה תחליט לא אז בשביל מה כל זיוני השכל זה שאנשים עוברים זה רק בגלל פורטקציות ואני פשוטה איזה קשרים יש לי כבר עם אנשי החינוך שאני רוצה פשוט לירוק להם בפרצוץ על העבודה הזבל שלה .

היועצת שאמרה לי את ילדה עם הרבה פוטנציאל פתאום משנה את הדעה לאין לך ביקור סדיר הציונים שלך שווים לתחת שלי כנ"ל לגבי המנהלת שלי היא אומרת לי הביצפר שלי כ"כ עזר לך שקרו לך דברים והיא נונתנת לי הרגשה כיאלו זה ביצפר מצופה זהב שמרים אותי כל פעם שאני נופלת לתהום חדש ולא אני מתמודדת לבד בדרכים שלי היא לא מבינה לברוח זאת גם דרך ! אולי גרועה אבל דרך. הדרך שלי .כיאלו מה הם עושים הכל כדי שאני אנשור מהלימודים כי זה לא מה שאני יעשה  !

אני יקבל בגרות לא מתוך רצון ללמוד האלה מתוך רצון שאני כן משהו בחיים הזה אני רוצה שכל הקהל ידע על זה על כל מה שהם גורמים לי לעבור אבל לא אני סתם ילדה קטנה בת 15 מושתנת נכון ? אז לא , יש עוד הרבה כמוני ! ואני יפעל בכל דרך שאני ידעו את זה שהם חרא פשוט חרא של אנשים רק בגלל שאני בת 15 אין לי דעת ? ואני מפגרת ? הכל הכל עכשיו זה מבוגרים כן בטח . אנשי חינוך אנשים מטומטמים לא פלא שכולם אומרים שמהמרעת הזאת בקרשים .

לא יודעת איך ולמה אבל היום היה לנו שיעור של"ח שגרם לי לחשוב על המון דברים המורה שאלה כל מיני דברים האם יש אלימות ברחובות וכאלה וחצי מהכיתה אמרה שלא זה כ"כ מה מטריף כמה הם מנותקים ממה שקורה אולי זה בגלל שזה כבר הפך להרגל לשמוע בחדשות שמישהו רצח את אישתו בגלל סיכסוכים שאנשים רבו על חנייה ורצחו מתוך כעס בלי לחשוב פעמיים הם לקחו את החיים של מישהו אחר ליידים שלהם כדי לפתור בעיה . נגיד כמו הרצח של משפחה שלמה אני לא חושבת שכמעט ולאף אחד זה לא הזיז משהו נדהמנו והמשכנו עם החיים כרגיל בלי לעשות כלום אנחנו עדיין ממשיכים עם החיים בלי לעשות כלום אנחנו אפילו לא מתעניינים בכלום בדברים שהם סתם . אני לא מבינה איך אנשים פשוט יכולים ליחס חשיבות לדברים כ"כ חסרי חשיבות כמו רכילות באינטרנט על סלבס במקום באמת לקרוא את מה שקורה בארץ ולא להיות מנוקתים למה הרוב בוחר לעשות את עצמו ראש קטן ולהסיר מעצמו אחריות הרי השתיקה פה היא הבעיה ואני כמישהי אחת לא יכולה להשמיע קול גדול אפילו לא אני ועוד כמה אנשים צריך אלפים כדי להשמיע קול וגם הוא לא ישמע גדול .

הרי השתיקה של כולם גרמה לשואה ענקית מגעילה ודוחה .

למה אנחנו מחכים למשהו עצום ורע שיקרה כדי לשנות את המציאות ?

כנראה שככה רק הרוב לומד .