אבא את זה אני רושמת לך אתה לא תתענין בזה ואפילו לא יהיה לך אכפת כמו בכל פעם ,
הרי אני לא מושלמת כמו אחותי זה כ"כ מהנה להשוות בינינו נכון?
מה קרה לתקופה שבה הייתי קטנה שעדיין אהבתי אותך,
מה פתאום אחרי התבעיה של אמא אתה לא סובלת אותי
עכשיו פתאום כ"כ קל לך להכחיש הכל פשוט ה-כ-ל
אני זוכרת כל דחיפה כל סטירה זה כאב לי אני הייתי רק בכיתה ד' וכבר הייתי צריכה להבין
שההורים שלי הם רעים במיוחד אתה ,
במיוחד שאתה בא אליי זה מפחיד
אני נראת חזקה כזאת שלא בוכה מכולם האמת זה נכון ואתה האדם היחידי שגורם לי
להרגיש קטנה,מוגבלת,טיפשה ואני יודעת שאני לא נותת לאנשים לפגוע בי
אבל מה מיוחד בך ?
למה אתה כאבא שלי צריך להיות מפחיד ובדיכאון
אני יודעת אולי אני לא הכי טובה בללמוד זאת לא סיבה לצעוק אליי שאני טיפשה
זה לא סיבה לא לדבר איתי חודש בגלל שאני בי
למה אני צריכה להגיד לחברות שלי כשיש לי אבא מפחיד
במקום להגיד ולהתגאות זה אבא שלי ,
לא אני לא יכולה
אני רושמת הכל בדמעות
על הנושא שהכי כואב לי בעולם
אתה.