כמה אני נפגעת ממך כל פעם מחדש.

כמה כואב לי לדעת שאלה הדברים שאתה חושב עליי בלי אפילו לנסות לבדוק האם זה נכון או לא,למרות שגם אם היית מנסה לבדוק זה היה פוגע.

למה כלכך קשה לך לסמוך עליי?

פעם אחת לא נתתי לך סיבה לחשוב ככה ועוד להתנהג בהתאם למחשבות השגויות שלך.

ולא רק זה.

אתה מתנהג אליי כאילו אני ילדה קטנה.מצווה עליי דברים.כאילו אין לי דעה משל עצמי.כאילו שאם אני לא אעשה כדבריך אני אעשה את הטעות הנוראית ביותר של חיי ואי אפשר יהיה לשנות אותה.

אבל צר לי לבשר לך שאני כבר לא ילדה קטנה.שאני מבינה הכל,ועושה כאילו אני לא כי אני מפחדת מהתגובה שלך.

וכן,יש לי דעה משל עצמי וכן אני יכולה לקחת אחריות על המעשים שלי,גם אם הם יתבררו כטעויות ואני אוכל לעמוד על זה ולהתמודד עם זה.

וכן,אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ממך,אם אתה יכול להגיד שאתה מכיר אותי בכלל אחרי המחשבות המשונות שעולות לך בראש,אלוהים יודע מאיפה,ואם כבר,אני מנחשת שהסיבה לכך היא אתה עצמך.אתה חושב שאני העתק מדויק שלך.אבל שוב צר לי לבשר לך....אתה ממש טועה.

זה שאתה היית ככה או ככה ואתה מתחרט על הטעויות שלך לא אומר שאני צריכה להיות בדיוק כמוך,יתרה מזאת,אני חושבת שאיך שאני מחונכת ומתנהגת עכשיו..הרבה אנשים היו רוצים שהילדים שלהם יתנהגו ויהיו כמוני,ולא אני ממש לא אומרת את זה מתוך התנשאות אלא מכך שאתה לא מספיק מעריך אותי וסומך עליי ומשווה אותי אליך ועושה הרבה טעויות.הרי מה יהיה שאני אגדל?אני לא ארצה שילדיי שלי יפחדו ממני,ויעשו את הדברים כ"טובה בשבילי".

לא שעכשיו אני עושה טובות,אבל ככה אתה חושב שזה.ובכלל,שכל דבר שאני עושה אתה רק מוצא בו את הפגמים,אפילו כשאין אותם.

אתה חייב להבין שאני לא ילדה קטנה יותר.אני בוגרת,שיכולה להסתדר בעצמי,מודעת למעשים שלי.

כמה חבל שאתה בחיים לא תדע,לא תבין ולא תעשה עם זה כלום.