בעוד פחות משבוע זה קורה.אני לא מאמינה שהרגע הזה באמת הגיע.

שזוהי עוד הוכחה לכך שהזמן עובר ביעף,שאנחנו גדלים ומתבגרים ושעם כמה שכרגע אני מרגישה כאילו החיים תקועים,כל שניה הזמן הולך וקטן ומצטמצם לקראת הגיוס ולאחר מכן התחלת החיים האמיתיים,הביסוס והעצמאות.

והרגע הזה יגיע בעוד מספר ימים.

אני אצטרך לקום מוקדם,בשעה שבה הייתי קמה לבית הספר בזמנו.

להרגיע את עצמי(אח כמה שלא התגעגעתי לזה)בעזרת רסקיו למינהו.

להכנס לכיתה,לשבת בערך שלוש שעות,לתת את המיטב,וזהו.(עד למועד פברואר..אבל זה לא משנה כרגע).

אני רוצה להיות כבר כלכך אחרי.

רוצה לארוז את המזוודה ולטוס,הטיסה שאני מייחלת לה כבר זמן מה.

שבוע,עם ההורים האהובים,ואחותי האהובה,רחוקים מהכל ומכולם,קצת רגעי נחת..אין דבר יותר טוב מזה.

רוצה לצאת ולחגוג את זה שזה נגמר,לעת עתה.

רוצה לקום לימים שאני יודעת שאין משהו מיוחד שאני אמורה לעשות בהם,לקום מתי שבא לי,לעשות כלום,בלי לדעת שיש לי משהו לעשות.

רוצה לבלות את הזמן הזה,את כל הזמן הזה,עם החברים המדהימים שלי,כמה שיותר,לפני שכולם נעלמים לי..

אמן שיגיע ה20.ואז ה21.ואז ה22.ואז ה27.

ובכלל,

אמן שיגיע החורף.

אני כלכך רוצה שהוא יגיע.

הוא עושה הרגשה פנימית כלכך טובה.

האביכות,האפור בחוץ,הרוחות החזקות שמנשבות וזה נשמע כאילו יש רוחות רפאים בחוץ,

הגשם.הריח של הגשם,הרעש של הגשם,שדופק על עדן החלון בעוצמות שונות,כאילו יש לו מצב רוח משל עצמו.

הסמיכות פוך,הפיג'מות הפליזיות עם הדובי,המזגן שדולק על חום,ההרגשה של איזה כיף ונעים לי כשבחוץ קפוא.

האוכל החם שאמא מכינה,המרקים,החיבוקים החמים האלה.

השמש הלא אמיתית בחורף.הקשת בענן.

הפירות שיש רק בחורף.תותים !

השלוה והנחת שרק החורף יכול לגרום לי להרגיש.

חורף,אנא ממך,תגיע.במהרה.

בנימה אופטימית זו,והיא בהחלט אופטימית,אני רוצה להודות לאנשים שתומכים בי נפשית ומעודדים אותי XD

אני רוצה לאחל בהצלחה לחבריי היקרים שיעברו את זה איתי,וסיה ורומן,ובהצלחה לי

ויהיה לנו טוב כי אנחנו אומניפוטנטים

ואמן שכבר נהיה אחרי זה ורק נצחק על זה,ושאני אפסיק לקחת את זה כזה קשה.

ואמן שאני אעבור טסט ראשון.

לילה טוב