לאן אנחנו מדרדרים??

לפעמים אני יושבת ומסתכלת מה הולך סביבי-אורגיה אחת גדולה...

האנשים שאני איתם משהו דפוק בהם,לא יכול להיות שאחד ,שגבר אחד

יעבור על כול החברות יחד...פשוט לא הגיוני..

לא הגיוני שאחד יתחיל עם כולן ובסוף אחת גם טענה לו..כאילו פאק לפני שנייה

הוא התחיל אם חברה שלך,לפני שעה עם השלישית, ובסוף את תלכי

איתו ותגידי "הוא לא כמו כולם"...כאילו כמה תמימות ופתטיות אתן יכולות להיות??

ואני בכול השיט הזה יושבת מכוסה עד הצוואר ולא מבינה מה הולך שם??

בחיים לא הייתי בעד דברים כאלה,בחיים לא חשבתי שכבוד עצמי זה הדבר האחרון

שקיים לרוב הבנות...

ולמרות שאני מודה שהייתי מעורבת פעמיים בשיט הזה, פעם ראשונה לא נחשב,סתם רציתי לשחק ידעתי מיהו ומה בדיוק קורה שם-וזה היה כלום...

בפעם השנייה לא העלתי במוחי שככה הסיפור יגמר, לא חשבתי שאחרי שניפרד הוא לא ילך רחוק,ואפילו נשאר קרוב מאוד -עם "חברה שלי"..

כאילו תבינו לא היה בחור אחד שהיה אם אחת מהבנות, הרוב עברו על כולן (חוץ ממני-קדושה שכמוני)..

למרות שאם נחשוב על זה בעצם כן היו, היו צדיקים,אבל אחד או שניים,וגם היו כאלה שאולי לא עם החברות,אבל עם נשים אחרות...בקיצור זוועה מה שהולך בימינו....

יום שישי האחרון זה היה כול כך דפוק...

כאילו אחד שעבר,בכול מובן המילה "עבר" על שניים מהחברות, עם השלישית הוא התחיל והיה קטע.הולך לרבעית,והיא אשכרה זורמת איתו, למרות שאני מאמינה לה שהיא משחקת איתו,כי לה יש ראש על הכתפיים,והוא עוד חושב שהיא באמת צריכה אותו- חיי באשליות הבן אדם..

החמישית מצטרפתת עם הבחור הכי מגעיל באלי אדמות, שפשוט ניסה להתחיל עם כולן,והיה לי סיפור ממש מחריד איתו- נכנס לי לאוטו ופשוט לא יצאה ממנו,עד שהצלחתי לברוח ממנו..בעעעע

ופאק את יושבת שם ורואה את חברה שלך עושה טעיות ולא עושה כלום...

ואני לא בעד להתערב לאנשים כמו שאני לא ירצה שיתערבו לי..

אבל קחו שתי דוגמאות:

* התבודדת בצד אם אחד הבחורים הלשון שלו הייתה תקועה לך בגרון,לאחר חצי שעה את קמה ואומרת לשנייה הוא קרא לך לדבר, השנייה הולכת תקועה שם שעה, חוזרת והנה יש לנו זוג חדש..

ואז אחרי שאתה רואה את זה את נזכרת לומר "לפני שעה הלשון הייתה תקועה אצלי",כאילו

פאק לא יכלת להגיד לפני??

* הגיע אחד שאת מכירה,ואת יודעת בדיוק איזה סוג של אדם הוא,ואת יודעת שהוא התחיל עם כול החברות שלך כולל אותך, נו מה תציעי לחברתך שעדין לא הכירה אותו לצאת איתו..כאילו את יודעת מה בדיוק יקרה שם,למה לשדך חרא לחברה שלך???

והמון סיפורים דומים יש,ובאה לי להקיא פשוט מכול זה..

אני לא מבינה אפה הבנות, שמכבדות את עצמן?? שיודעת להגיד "לא" גם כשמאוד מגרד לה..

נו אז פאק לא תקיימי יחסים חודש, אבל לפחות תכבדתי את עצמך,מאשר לקפוץ על הראשון שמציע בטענה "אף אחד לא רוצה אותי" הכול חרא"...אבל הנה אופ "יש מישהו שרוצה אותי"..

בחיים לא הבנתי את זה, ואני יודעת שאפשר להתאפק גם כשמאוד רוצים ולא חייבים ללכת עם הבחור הראשון...

כמו כן אני לא מבינה כמה בחורים, בחורים שבתור ידידים הם דיי סבבה למען האמת..

אבל הם הורגים אותי- הם מזיינים כול בחורה,לא בוחרים, עברו אצלהם במיטה 100000000000 בנות..

אבל מה , הדעה שלהם על בנות שנותנות אחרי יום, זה איכס, זונות, מה זה? בחורה לא אמורה להיות כזו..

כאילו פאק?? אתה מזיין אותם ורוצה שיהיו נורמאליות?? בחורה נורמאלית לא תיצא איתך בכלל,ולא תירצה משהו רציני עם אחד כזה....

בלאט יש הרבה דברים שהפסקתי להבין,למרות שאני רוצה להבין, אולי אני מפסידה משהו מעניין..

לא יודעת...אבל דבר אחד אני יודעת שאותי משווים לכול האנשים האלה, ולמה כי אני בחברה שלהם..

אז מה?? זה לא אומר שכולנו כאלה...

למה אני צריכה לשמוע דברים בסגנון " אני לא מבין אותך, עדיין לא פיענחתי אותך,אז פשוט תגידי את כמו חברה שלך או אחרת", יושב בחור שלפני שנייה הצטרפת עם אחת מהבנות ואז אומר " יש כאן בחורות לא הגונות"..אני שואלת ומי הן,תצביע עליהן, והוא אומר " ואם אני יצביע עלייך", אני בשוק אני לא הגונה,

יבן זונה אתה לא מכיר אותי,מאיזה פאקינג מקום קבעת שאני כזו, למה, כי חברה שלי הזדיינה עם חבר שלך,אז מה אולי יש בינהם "אהבה גדולה", זה לא אומר שכולנו נילך ונישכבר איתך ועם כול השאר...

ואיי דבר שהכי מרתיח אותי זה שמשווים אותי לאנשים אחרים,זה שבן אדם יגיד עליי דברים מבלי להכיר אותי,

הכי מרתיח שאנשים שופטים אותי על פי האנשים שאני איתם...רוצים לשפוט אותי?? אז רק על פי ההתנהגות שלי,על המעשים שלי למרות שאף אחד לא יכול לעשות זאת,רק האל שבמרומים...

בפוסט זה אני לא שופטת אנשים,באמת שלא,כול אחד חיי על פי אמונתו,פשוט אני מסה להבין דברים שעדיין לא הבנתי, למרות שכול מה שאני מבינה שזה "לא בסדר,..שמשהו פה דפוק..

                      כול כך הרבה דברים איבדתי

                      כול כך הרבה חלומות שכחתי..

                          כל כך הרבה חרטות...

                           ולא למדתי לאהוב,

                          כל כך הרבה בדידות

                      ומלא סמטאות ורחובות עברתי,

                 ולומר את האמת- האכזרית והמכאיבה

                 החלפתי את ההגיון בשביל הרגש,

                ועכשיו מחפשת את כול מה שחלמתי עליו,

         מחפשת את השמש שתאיר אותי ותחליף את החושך..

סתם משהו שנכון...