כשאני חושבת ראשי מורכן, אני מתמלאת עצב לא יכולה לחייך

אז הפנטזיות מתחילות, מנסות לשפר את מצב רוחי ואכן מצליחות והחיוך מתפשט.

כשאני רואה ראשי מורכן, אני מתמלאת עצב ולא יכולה לחייך

ואז אני נזכרת שזה אתה מולי והחיוך מתפשט חזרה

ההתעלמות מכאיבה, אבל אין לי האומץ לדבר.

זה קשה לדבר וקשה להרגיש אבל מה קשה יותר?

השבוע טס, באמת, לא הרגשתי שכבר מת שבוע מהחופש.

עוד לא התחלתי את העשרים ומשהו עמודים במדעים או את העבודה במורשת ואני יודעת שאני אתחרפן אחרכך,

יש לי מלא השראה בזמן האחרון ואני מתה על זה.

קניתי דיסק של MCR רק בשביל העטיפה, תכלס את כל השירים יש לי כבר על המחשב...

אני פשוט מטומטמת בקטע הזה

אה ו2 ג'ינסים וטישרט מאאוטלט של פוקס באור-יהודה, יצא זול 200 ומשהו.

אחד בהיר כזה בצבע שרציתי מלא זמן, קצת מתרחב בקצה נראה לי שילך טוב עם אולסטאר טישרט של להקה ישנה

סטייל סבנטיז כזה.

השני סקיני אדום-בורדו, אין מה לפרט כלכך אבל החולצה מתאימה לו ובכלל לא שמתי לב לזה כשקניתי אותם

הטישרט כחולה מגניבה כזו עם הדפס מפוקס מן, לקחתי מידה קצת גדולה כמו שאני אוהבת.

מה יש עוד להגיד? אני שמה זין על מה שבאופנה כי ממש לא אכפת לי איזה חצאית גבוהה עם 20000 כפתורים היא הכי נמכרת.

ולא אכפת לי כבר אם הבגדים ממותגים או משוק רמלה לוד. סוף סוף התגברתי והתבגרתי.

ירדתי במשקל!!!!!!!!!!! לא הרבה אבל משהו בסביבות הקילו

אני מאושרת

אני מקווה לא לעלות בזמן הקרוב, בנתיים אין מצות בבית וזה טואווווב

ממש באלי לדארק אבל גם בשישי יש משהו ואני לא יודעת אם אמא תסכים לי "תהיי קצת בבית בלהבלהבלה"

אני כל הזמן בבית! מה הבעיה שלה?!

אהמ..... אז שיהיה לילה טוב ושבוע טוב

ופסח שמח! :)