(hello again)

יצא לי לעבור שוב על כל הארכיון שנצבר לבלוג הזהת לא מפתיע שהמון דברים נשארו עדיין רלווטנים.

יש איזו תקווה אבסורדית שהייתה לי לפני קצת יותר משנתיים - שהפסיכולוגית תהיה הכירורגית לנפ שלי. שתעשה ניתוח להחלפת הנפש שלי ואצא ממנה ממש חדשה. השבוע הבנתי שגם אם היה סיכוי לזה הוא היה בפנטזיה בלבד. 

הבנתי שלראשונה מזה שנים אני לא מסוגלת להתנתק מהגוף שלי, שאם עושים או קורה לו משהן אני אחווה את זה בזמן אמת ולא בפלאשבקים. לא מסוגלת להפסיק לנשום עד שזה יעבור. נלחמת איתו ובשבילו. ולבשבילי.