חיים אנשים ומה שביניהם

אז חזרתי מבית החולים...

היה עיצבון גמור ><

כל רופא עיצבן אותי עם השאלות המטומטמות שלו...

"אז איפה כואב לך??"

כוסמו קיבלתם טופס שאני עם קילקול קיבה קשה וכאבי בטן

ושאתם צריכים לשלוח אותי לשטיפת קיבה..

כל כך קשה להבין מה כואב לי??

או הנה משפט מטומטם של אחת האחיות

"יש לנו יוגורט פירות בטעם פירות.."

די!!

לא ידעתי שיוגורט פירות יכול להיות בטעם פירות O.O

איזה טימטום שולט במדינה שלנו..

ואני חשבתי שזה רק אני...

לא חשבתי לעצמי שטימטום יכול להיות גם אצל רופאים מוסמכים..

טוב יש פעם ראשונה לכל דבר..

שיואו

איזה מעצבן זה היה

נתנו לי איזה 1000000000000000000000000

זריקות לפני ואחרי כל שטיפת קיבה [5 שטיפות עשו לי ><"]

וכל פעם הם אמרו

"זה לא יכאב בכלל"

או

"זאת הזריקה האחרונה"

ויש לי כבר סימן כחול בבטן מכל הזריקות!!
בגודל של אגרוף של  תינוק!

ברצינות!
זה כואב להתכופף וכל תנועה שקשורה לבטן..

זה מכאיב שם..

אבל ככה בכללי אני לא מרגישה את הבטן..

אני דקרתי את עמצי עם קיסם שינים

בבטן [לא בסימן אלה מסביב]

ולא הרגשתי כלום!
אפילו לא משהו קטן!
אחרי זה ניסיתי במקומות אחרים בבטן..

וכלום!!!!
אני לא מרגישה את הבטן שלי ~~"

טוב לא נורא..

אבל ככה תאמת..

אני לא ממש רוצה לחזור לשם..

בתור חולה בזמן הקרוב..

כשיחליפו את הרופאים ות האחיות אז סבבה..

סופסוף בחיים שלי אני מרגישה שהחיים מסתדרים

למרות שהיתי בבית חולים וכל זה..

אבל אני מדברת בכללי...

חוץ מהקטע שאני נהית ערסית ><

אני לא רוצה!!
אני לא ערסית רק פשוט כשאני בעצבים אני מתחילה לקלל

וכל זה..

וכולם אומרים שאני ערסית..

פריקית וערסית..

איזה שילוב!
אבל סופ כל סוף

אני לא ליד האבא המעצבן שלי -.-'''

אני אשכרה קימת בשבילו רק

כדי להכין לו קפה וזהו!
או בשביל להביא לו את הסיגריות והמצית..

ינע'ל אבא שלו..

שגם כן היה חרא של אבא אבל אבא שלי לא סבל אותו

כי הוא ברח לפני שהוא נולד..

לפעמים אני חושבת שעם אבא שלי היה בורח לפני

שאני נולדתי אז היה הרבה יותר טוב לי..