אני לא רוצה לכתוב כאן כלום. אני לא יודעת איך. אני מרגישה שכל התבנית של הכתיבה שלי הולכת לעזאזל כשאני בתקופה טובה. שיהייה, כן? אני שמחה להרגיש נורמלית. אני פשוט לא יודעת איך לכתוב. אני עמדתי לכתוב על זה שאני בשיגעון מטורף של ציור צבע ורישומים בזמן האחרון ושאני לא יודעת אם זה בגלל הקורס או בגלל שהיינו במוזיאון תל אביב והסתכלנו על אומנות קלאסית, או בגלל הפרויקט גמר, אבל ככה אני, בימים האחרונים רק יושבת ומציירת. לא שמקודם לא ציירתי, ציירתי ועוד איך ציירתי. אבל פתאום אני מרגישה שמשהו בי תוסס עם זה, שאני מתחילה להבין את החוקיות של הדברים, שאני קולטת את איך שהכל בנוי. אני אחת שצריכה לשנן אלף פעמים "תפסת מרובה- לא תפסת" לפני שאני מתיישבת לעבוד. זה ממלא אותי, אני בן אדם שלם כשאני מתעסקת עם זה. בכל מקרה על זה עמדתי לכתוב ולא ידעתי איך. 

גם רציתי לכתוב על זה שאני מרגישה שאת האדם הבא שאהיה איתו בקשר אני עוד לא מכירה. אני פשוט מרגישה שהמנגינה שלי מזייפת עם כולם, שיוצאת לי מנגינה נחמדה אבל לא יותר. אני לא נוטה לכתוב על הזוגיות שלי בבלוג, אבל כרגע זה לא משנה. זה כאילו כולם איבדו את התמימות שלהם יותר מדי, כבר קשה למצוא כאלה שלא עובדים על פי חוקיות שהם הציבו לעצמם. אני רוצה את ההרגשה הזאת של להתנגן על פול ווליום ולדעת שהמוסיקה שאני מייצרת נעימה. גם על זה רציתי לכתוב, אבל זהו, לא הולך.

רציתי גם לכתוב על זה שמעניין אותי איך אני נראית מהצד. אם אני מעניינת או מעצבנת, או אם אני מוחצנת או תעלומה, אם אני מגוחכת או אלגנטית,  אם אני נשית או לא, אם  אני עדינה או מגושמת.. מעניין. אף אחד לא טורח לומר לי אף פעם. וזהו, זה גם היה נושא , וגם עליו אני אוותר.

רציתי לכתוב שאני חולמת חלומות ממש מוזרים. אם החלום בו התנשקתי עם בחורה וקמתי מאוהבת היה מוזר, אתם לא רוצים לדעת מה עוד אני חולמת. אני קמה בבוקר ומארגנת את הראש מה היה חלום ומה לא, מארגנת פרספקטיבות על אנשים, מרעננת אירועים אחרונים שבוודאות קרו במציאות.  שלא נדבר על בקרים שאני קמה קפואה מקור ומגלה שהתפשטתי תוך כדי שינה. עוד? חלמתי על חברה טובה לשעבר מאז שאנחנו לא מדברות, כל לילה שלישי בתקופות נורמליות, כל יום בתקופות לא נורמליות. בחלומות אני בהקלה כשאני חוזרת לדבר איתה, במציאות אני בהקלה כשאני מגלה שאנחנו עדיין בנפרד. אבל העובדות הן כאלה. אני חולמת על זה.

אני מרגישה כולי סטייה מוזרה אחת גדולה.

וזהו, אז שוב אני עומדת לכתוב פוסט ומוותרת על נושאים כי אני לא יודעת איך לדבר עליהם. כאילו אני הופכת לגבר בתקופות האלה, חסר גדול בפן התקשורתי. אסטרולוגיה בישבנון שלי, חודש של תקשורת הם כותבים לי.