שאלתי אותך לפני מספר דק' אם אני יכולה לעבור בית ספר
דיברתי כ'כ יפה וברוגע ואת נתקפת עצבים ואמרת במילה אחת: לא!
אני מבינה שאני עולה לכיתה י'א ועכשיו בגרויות והשנה הכי עמוסה
אבל אני מוכנה לקחת את זה על עצמי. זה הקרבה שלי! לא שלך אמא
ואת לא מסוגלת אפילו להקשיב כי מעניין אותך דעות של אחרים
"אם הם יגידו שזה בסדר וזה מעשה חכם אז נרשום אותך" איפה הלקיחת אחריות שלך?
איפה את בסיפור? לא אכפת לי מאחרים אני מוכנה לקחת את זה
רק לא להשאר לבד בבית ספר הנוכחי שלי שגם ככה אני שונאת
אני מבינה את כל האחריות של כיתה י'א באמת שאני מבינה את משמעות של זה
אבל אם יש לי את האופציה והאפשרות אז למה לא לקחת אותה ?! למה?!