כך תשמידו את מדינת ישראל

טוב, אני חושב שבלתי נמנע לפתוח בכמה הבהרות בקשר לפוסט הקודם. קודם כל, כפי שחלקכם שמתם לב, הפוסט נכתב לפני הכניסה הקרקעית, וכשכתבתי שהחיילים יושבים על הגבול ומגרבצים ממש לא באתי לזלזל בחיילים שכרגע נהרגים בשביל שאני אוכל לכתוב את השורות האלו. יש לי המון ריספקט אליהם. דבר שני הפוסט לא היה ביקורת על הצבא, שהוא לא יותר מאשר כלי, אלא על הממשלה, שהיא זאת עומדת מאחורי ההחלטות, כולל המטומטמות עד כדי כאב שבהן. נקסט, אני ממש לא שמאלני, ולכל אותם אנשים שלא הבינו את למרות הרמזים ה-מה-זה-לא-דקים אני ממליץ לחרוש כבר מעכשיו לבגרות בהבנת הנקרא. ואחרון חביב, מסר קולקטיבי לכל החברים החדשים שרכשתי עקב הפופולאריות החולפת: תמצצו לי.

כניסה ויציאה. כניסה ויציאה. ככה זה ממשיך עוד ועוד, כי מה לעשות, אני נהנה לזיין את החברה שלי. השאלה שזה מעלה, היא האם ההנהגה שלנו נהנת באותה מידה לשכב עם הפלסטינים, כי אחרת אני לא רואה סיבה ששוב נצא מעזה בידיעה ברורה שנאלץ להיכנס לשם שוב. המצב בשטח ברור. הנהגת חמאס עדיין משדרת מסרים לוחמניים סטייל ההתנגדות לא מתה ולא הולכת לשום מקום. עדיין יש לנו חייל שבוי בידי האויב. חמאס עדיין מוצא את החוצפה להציב לנו דרישות על פתיחת מעברים ושטויות אחרות. אז כן, אפשר לספור את החמאסניקים ההרוגים, ואפשר להעריך את הנזק בעזה ולהשלות את עצמנו שניצחנו. אבל ברגע שנצא משם יעלו כל בחירי החמאס מהחורים שלהם ויספרו לכל מי שמוכן לשמוע, ויש הרבה כאלה, איך הם הבריחו את האויב הציוני מעזה ואיך זה מוכיח את צדקת דרכה של ההתנגדות. יידרש לחמאס זמן לבנות מחדש את הכוח שנפגע, אבל זה יקרה, וכשזה יקרה נחזור לסקוור וואן, ונאלץ להיכנס לעזה שוב. לא השגנו כלום. מצטער, אבל זה לא ניצחון, לא משנה כמה פעמים ציפי לבני תטען אחרת כי היא צריכה נקודות זכות לקראת הבחירות.

ניצחון יהיה שינוי של ממש, ולא סתם השגת שקט זמני. אחרת אנחנו נצא וניכנס מחדש לעזה עוד הרבה זמן, ומיותר לציין שכל מהלך כזה זה עוד חיילים ישראלים מתים. בגלל שכן אכפת לי מאותם חברה שמתים מדי כמה שנים למען הדגל המשותף שלנו אני חושב שהגיע הזמן שנגיע למצב שלא נתון לפרשנות. צריך להגיע להכרעה עם החמאס, שתוודא שלא יהיו לנו יותר סיבות להיכנס לחור ההוא. גלעד שליט חייב לחזור הבייתה כתנאי להפסקת אש. אסור לחתום על הפסקת אש שיש בה אפילו התפשרות אחת על הדרישות של חמאס. למה? כי המנצחים קובעים את החוקים. ואם בסוף היום יש לחמאס תוצאות בשטח להציג לבוחרים שלו, גם אם זה מעבר מזורגג אחד שנפתח כתנאי להפסקת אש ולא מתוך התחשבות בלתי תלויה שלנו, אז זה מוכיח, או לפחות יוצג כאילו זה מוכיח, שההתנגדות מביאה תוצאות. ואם ההתנגדות מביאה תוצאות חמאס ימשיך להתעצם, וגם הילדים שלי יצטרכו בבוא היום להיכנס לעזה.

אז למען החיילים שנלחמים עכשיו בעזה, ולמען הילדים של כולנו, אסור לחתום על הפסקת אש בתנאים הנוכחיים. כמו שהמפקד שלי אמר בהקשר שונה לחלוטין, שים זין על הצבא, והצבא ישבור לך אותו. אם לא נעביר את המסר הזה טוב טוב לחמאס ככה שהוא יחתום על הפסקת אש ללא שום תנאים מצידו, הוא ימשיך לשים עלינו זין וזה אומר שוב טילים על אדמתנו, וזה אומר שלא השגנו כלום.