עבר עלי כלכך הרבה בשבוע הזה,בכלל. בשבועיים האלה,
בחודש הזה. בשנה הזאת.
התקופה הזאת..
השבוע הזה לא היה לי כח אפילו להיכנס לבלוג
לא היה לי כח לעדכן,
לא היה לי כח לפרוק .
המקום היחידי שאני באמת יכולה לפרוק את הרגשות שלי, אפילו אליו לא היה לי כח.
למה לא היה לי כח ?
אני לא יודעת. אולי זה בעצם היאוש שתוקף אותי,
אני אנסה לצאת מזה. כי אני חזקה.
ואני מאמינה בעצמי,
לא אכפת לי כבר מהריבים הדפוקים שלו איתי,
נמאס לי להתנצל על דברים שבעצם - הוא אשם בהם,
בגלל שהוא כלכך חרמן וסוטה.
כמו שאמרתי. אני חזקה ואני לא אבכה יותר,
אני לא אתן לאפחד לפגוע בי
עברתי המון ואני כבר מחוסנת לכאב, אני חושבת.
למרות שכרגע זה לא כלכך מוכיח עצמו
"הימים הם רק נוף, נוף הרחוב
השנים הן רק אופק, אופק הסוף "
עריכה ~
שיניתי את הכינוי, קצת היה נמאס לי מהקודם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Her name is Ophir.