משפט שנון באנגלית

כבר כמעט שבועיים שצה"ל מפציץ ונלחם בעזה נגד החמאס, והיום בבוקר עלה חשש שחזית נוספת בצפון עלולה לפרוץ כל רגע. הביקורות שמופנות אלינו לא קלות, בעיקר ממדינות ערב, ורק ארה"ב ועוד כמה מדינות ספורות באירופה תומכות בנו כי לא נעים להם.

התקשורת משתוללת. כתבים מוצבים כל שני מטר ומדווחים על אירועים שביום רגיל בקושי היו שוות מאמץ של משפט. ימים שלמים שערוץ 2 וערוץ 10 משדרים רק חדשות שכבר פשוט אין הבדל בין רפי רשף להיום שהיה. שמים כתבים בכל יישוב שמדווחים על אירועים שמתרחשים עשרות קילומטרים מהם ומפצירים באזרח הפשוט להתייחד עם תושבי הדרום. מרוב דיווחים שוטפים התקשורת גורמת לאזרח מהמרכז לחשוב שכל הטילים וכל מה שעובר על עוטף עזה- בגללו. רקטה נופלת בשטח פתוח? "דיווחים חמים!!" "נס גדול!!" "נמנע אסון נוראי!!" "עכשיו, נחזור לכתבנו בשטח שיראה לנו לופים של עזה עולה באש!!"- חלאס! מה שהייתם מזכירים כדרך אגב לפני חודש אתם לא מרפים ממנו. העדכונים 20 שעות רצוף אוכלות לנו את הראש. נכון- מלחמה, חלק מהעם, חייבים להיות פטריוטים. למה להלחיץ?תאמינו לי שסך הכל 45 דקות של ארץ נהדרת היו מרגיעות ומפיגות מתחים שאתם סתם יוצרים. תזכירו לי שנייה את מלחמת לבנון השנייה, שידרתם כמעט בצורה נורמאלית, אפילו העלתם חזרה תוכניות בידור שיצאו לפגרה כדי לעודד את הציבור. תזכירו לי גם את סוף 2004, כשצונאמי שטף למוות 300 אלף איש, שידרתם כמו מופרעים?

התקשורת החליטה לקחת על עצמה את תפקיד הגוף המפקח על הפטריוטיות, ובתקשורת כמו בתקשורת הרצון לדווח כמה שיותר מוקדם עולה לראש- אפילו עם זה עולה במחשבה של הציבור. תעודדו, תדווחו, תחזקו אבל לא יום שלם רצוף- תאמינו לי שאני אספיק לשמוע מה מתרחש גם עם דיווחים אחת לשעה.