סיפורי ט"ה

 

 

אוקי החלטתי לתת לזה עוד הזדמנות אחרונה

אם לא יהיו קוראים וכאלה ותגובות כמו שצריך אני פורשת באמצע הסיפור

נכון שאמרתי שאני פורשת סופית אבל הנה עוד הזדמנות

 

 

תקציר:

 

טוקיו הוטל מסיימים סיבוב הופעות של האלבום החדש

הם מחליטים לקחת הפסקה ולנוח

בהפסקה הזאת התאומים יוצאים לחופשה

שם הם פוגשים ידידה ותיקה ועוד בחורה

הבחורה הזאת לא מנסה להתחבר איתם או להיות איתם

אך ביל מוצא בה משהו מיוחד ומרגיש דחף מסוים להתחבר איתה

הוא מרגיש שמהו שונה בה

הבחורה הזאת נמצא שם בשביל משימה מסויימת

נתנו לה בדיוק 14 לילות למלא את המשימה

האם היא עמוד במשימה?

האם הם יעלו על המזימה שלה?

מה היא המזימה שלה?

האם זה מסכן את חייהם של התאומים ?

או את הלהקה בכלל?

האם הקסם של ביל ישפיע עליה?

האם הם יגלו את האמת עליה?

מי היא באמת?

בת כמה היא באמת?

 

את כל זה תגלו בהמשך

כמובן לא מבטיחה המשך

זה תלוי בקוראים ובתגובות

אם תביאו לי מוטיבציה או לא

אני מעלה פרק 1

נותת לזה שבוע

אם יש תגובות והכול אני ממשיכה

אם לא

סגור

 

 

14 לילות:

פרק 1:

זה היה תחילת הקיץ , כבר לאחר הגשם האחרון לעונה, או לפחות זה מה שהבטיחו החזאים . בחוץ היה חמים ונעים,כל רחובות המבורג היו מלאים באנשים בבגדים קצרים שרק חיפשו איך לבלות לאחר שישבו חורף שלם מבלי להוציא רגל מהבית, אבל לא כולם זכו להתכרבל בחורף בשמיכת הפוך הרכה עם כוס מרק חם ולצפות בשקט בסופות המשתוללות מבעד לחלון. בשבילם זה היה חורף ארוך מאוד ללא דקה אחת אפילו של סתם הפסקת קפה , הם רצו מארץ לארץ מהופעה אחת לאחרת , ממלון אחד לשני , כל ערב חוזרים מאוחר למלון גמורים עד אפס כוחות , ויום למחרת שוב לקום מוקדם בבוקר ושוב לנסוע ושוב לטוס , ככה זה כשאתה חלק מהלהקה המצליחה ביותר בעולם שבדיוק הוציאה אלבום חדש. למזלם הם בדיוק סיימו את סיבוב ההופעות וחזרו הביתה, הפעם הם החליטו לנוח ,קצת להירגע, הפעם הם לא עובדים יותר על שירים ובטח שלא מתכננים הופעות , כבר נמאס להם מהכול , הם רוצים לפחות שנה אחת לחיות בשקט ללא כאבי הראש וצווחות המעריצות ופשוט להרגיש חופשיים ,הם לא ידעו בדיוק מה הם רוצים לעשות בהמשך ולא ידעו מתי הם יחליטו לחזור מההפסקה מה שהם ידעו בוודאות הוא שעל הלהקה הם לא מוכנים לוותר בשום מחיר , הלהקה היא כבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם , הם רק בזכותה נהיו כולם חברים כלכך קרובים ורק בזכותה נהיו מי שהם כיום , הלהקה היא הייתה חלום משותף שלהם עוד מהילדות והם עברו לא מעט כדי להגשים את החלום הזה.

"טום?” ביל ספק אמר ספק שאל בעודו עומד בכניסה לחדר של אחיו התאום ובידו עיתון , “כן..” ענה טום והרים את ראשו מהכרית בעודו שוכב במיטה , “בוא נצא לחופשה מחוץ לגרמניה...” הציע ביל ונכנס אל תוך החדר , “האמת גם אני חשבתי על זה יש לך הצעות?” שאל טום והתרומם לגמרי לישיבה , “ כן ..יש פה כל מיני חופשות נחמדות" אמר ביל בעודו מתיישב על המיטה ומראה לטום את העמוד האחרון בעיתון , טום לקח את העיתון מתחיל לסרוק , “ ומה עם גוסטב וגיאורג, הם גם יבואו?” הוא שאל לא מוריד את עיניו מהעיתון, “האמת … לא דיברתי איתם, אני רוצה לצאת לחופשה רק אתך, לנוח מכולם" אמר ביל, “אוקי...אני חושב שזאת תהיה טובה" אמר טום מצביע על אחת הפרסומות , “הוואי?” שאל ביל בעודו קורא את מה שכתוב , “כן... 8 לילות ו9 ימים" אמר טום, “אוקי תביא את הטלפון...”אמר ביל, מצביע על השידה שליד המיטה, טום הושיט את ידו ולקח את הטלפון מעביר אותו לביל, “בוא נראה 5269830172...” מלמל לעצמו ביל בעודו מחייג, “שים על רמקול" לחש טום וביל לחץ על הכפתור "מקס תיירות ונופש שלום, מדברת אמה במה אני יכולה לעזור?” ענתה להם בחורה צעירה מהצד השני של הקו , “ אמה שלום, קראתי בעיתון פה על הנופש בהוואי של ה8 לילות ו 9 ימים...” אמר ביל, “מצטערת כל הכרטיסים נגמרו...אבל אני יכולה להציעה לך חבילת נופש בלעדית לקריבים ל 14 לילות במחירים מדהימים" אמרה אמה, “אני...”מלמל ביל לא יודע מה לענות , הוא הביט בטום שהנהן עם חיוך מרוצה על הפרצוף, “את יודעת מה...אוקיי... איך מזמינים?” הוא שאל וכיבה את הרמקול יוצא מהחדר של טום, הוא סידר את הכול בטלפון בחדר שלו וחזר לחדר של טום.

"תתחיל לארוז, עוד יומיים טסים לקריביים!” הוא הכריז.

היומיים הקרובים עברו די מהר , את רוב הזמן הם בילו בעיקר במיטה השלימו שעות שינה , להתארגן לא לקח להם יותר מידי זמן כי כבר היו מיומנים בלארוז מזוודות ליציאה לחו"ל . “נו ביל!! בוא כבר אנחנו נאחר!!” צווח טום בעודו עומד בקומה למטה עם המזוודה שלו מביט כל שנייה בשעון בעצבנות , “אני בא!” צעק ביל תופס מהר את המזוודה שלו ורץ למדרגות , “אתה תמיד מתארגן שעות!” התלונן טום, “מה לעשות אני צריך להראות טוב!” אמר ביל עם הבעה סנובית בעודו כבר במדרגה האחרונה , “תסביר את זה לנהג מונית שמחכה כבר 20 דקות בחוץ" אמר טום והחל להתקדם אל היציאה מהבית, השניים יצאו מהבית נועלים אחריהם , שוב עוזבים את הבית , אבל הפעם שמחים ומרגישים חופשיים , הם העמיסו את המזוודות לתא המטען של המונית והחלו לעשות את דרכם לנמל התעופה שכבר הכירו בו כל פינה וכל עובד בעל-פה.הנסיעה לא לקחה כל כך הרבה זמן, הם בכוונה לא גרו רחוק מהנמל תעופה בגלל כל הטיסות שתמיד היו להם, הם יצאו מהמונית ולקחו את המזוודות נכנסים אל תוך הנמל, שם כולם הכירו אותם , ולא רק בגלל היותם מפורסמים, התהליכים לא לקחו הרבה זמן ,מה שכן זמן ההמתנה היה ארוך מאוד עד הטיסה, אחרי כל ההמתנה המתישה ההתאספות במטוס וההמתנה גם בתוכו הטיסה סופסוף המריאה, רוב הדרך התאומים פשוט ישנו ולא שמו לב לכל הזמן של הטיסה.”נוסעים נכבדים שלום, נא להדק חגורות אנו נוחתים בעוד מספר דקות , תודה שטסתם ב...” ביל פקח את עיניו מביט סביבו מסטול , “טום קום..הגענו!” הוא מלמל דוחף קלות את טום שישן כמו תינוק בכיסא ליד, “אעה?” מלמל טום פוקח את עיניו בעצלנות מסתנוור מהאור , “תהדק חגורה...” אמר ביל תוך כדי פיהוק , המטוס נחת, הם יצאו החוצה מביטים סביבם חיוך קטן עלה על שפתיהם בין רגע, אף אחד לא פוגש אותם בצעקות בנמל תעופה , סופסוף שקט, הם לקחו את חפציהם והזמינו מונית לבקתות הנופש המתוכננות.

הבקתות היו ממוקמות ממש על החוף, הן היו עשויות מעץ, התאומים ניגשו לקבלה וקלחו את המפתחות, “בוא נראה מספר 28...”מלמל ביל בעודם הולכים בין הבקתות, “הנה 25..זה בטח קרוב" אמר טום מצביעה על דלת אחת הבקתות, “הנה!” קרא ביל בהתלהבות כאשר הגיעו לבקתה שעל הדלת שלה הופיע המספר 28 , “קדימה פתחת אני מת לראות" אמר טום וביל ניגש לדלת מכניס את המפתח , הוא פתח את הדלק ונכנס פנימה וטום מיד אחריו , “וואו" הוא פער את פיו, זאת הייתה בקתה די גדולה בעלת 2 קומות, בכניסה בפנים עמדה ספת עור שחורה ומולה טלויזית LCD גדולה, החלונות היו מכוסים בוילון בורדו כהה , הם השאירו את המזוודות במרכז החדר והלכו מייד לחקור , מצד ימין של הטלוויזיה היה מטבחון עם מקרר קטן , מיקרוגל ואפילו גז, מצד שמאל היה חדר האמבטיה, הם נכנסו לבפנים ממשיכים להתפלא , במרכז חדר האמבטיה עמד ג'קוזי גדול מהודר בנרות ופרחים יבשים , בצד בפינה היה כיור ומהצד השני אסלה, הבנים חקרו כל פינה , “בוא נראה את הקומה השנייה " אמר טום, “בוא" אמר ביל ושניהם יצאו מהאמבטיה עולים למעלה, היו שם שני חדרי שינה לא גדולים עם ארון קטן, מיטה ושידה ועוד חדר אמבטיה קטן עם שרותים ודוש. “אתה יודע, אני מוכן להישאר לגור פה!» הכריז טום ונחת על המיטה של אחד חדרי השינה, «ואללה גם אני!» אמר ביל וניגש למדרגות , «לאן אתה?» שאל טום שראה דרך הדלת הפתוחה שביל מתכוון לרדת למטה, «לפרק את המזוודה " אמר ביל והחל לרדת, «נו באמת תנוח קצת מה ישר מזוודה?! בוא נרד לחוף נקנה איזה בירות נישב קצת" הציע טום וקם מהמיטה , «לא יודע ...» אמר ביל בהתלבטות, «נו באמת! בוא!» אמר טום בכעס וירד אחריו, הוא ניגש לתיק שלו והוציא את הארנק שלו , «בוא"! הוא קבע מושך את ביל ביד אל הדלת , «רגע לא לקחתי את הארנק שלי..» ביל עצר במקומו, «למה ארנק?! אני לקחתי את שלי !» אמר טום ופתח את הדלת ממשיך לגרור את ביל החוצה , שניהם יצאו מהבקתה וטום נעל אותה , «רגע..» ביל שוב נעצר, «מה הפעם?» שאל טום מביט בו עם מבט מתנשא , «אני צריך לסדר את האייליינר " אמר ביל שולף מראה קטנה מכיסו, «ביל! אתה לא בהופעה ואפילו לא בראיון!» אמר טום וחטף לו את המראה מהיד , «אז מה? אני תמיד צריך להראות טוב!» ביל התחיל להתבכיין, «איזה מין ביטחון עצמי יש לך אפ אתה לא חושב שאתה נראה טוב גם בטבעי שלך?» שאל טום מתחיל להתקדם , «אני כן , אבל ככה זה הלוק שלי והוא ייחודי לי! « אמר ביל עם טון נעלב הולך אחרי טום . שניהם ניגשו לקיוסק הקרוב שהיה ממוקם לא רחוק מהבקתות , טום קנה שני בקבוקי בירה ושקית גרעינים והם החלו להתקדם לכיוון המים, החוף היה ממש מושקע ומהודר, לא היו שם הרבה אנשים והכי חשוב , לא היו שם מעריצים , המים היו רגועים וכמעט ולא היו גלים , הבנים התרחקו מעט מהבקתות מתמקמים על החול קרוב מאוד למים, ביל הוציא את המפתחות שלו, היה לו מחזיק מפתחות עם פותח בקבוקים , הוא פתח את שני הבירות. «לחיים השקט והחופש!» אמר טום והרים את בקבוק הבירה שלו , «לחיים!» אמר ביל עם חיוך והרים גם הוא את הבקבוק שלו , הם הפגישו את הבקבוקים קלות ולשתות. «איזה כיף! סופסוף שקט! אין אף אחד שמכיר אותנו , וגם אם כן זה לא אנשים שאנחנו מעניינים אותך!» אמר ביל עוצם את עיניו ולוקח נשימה עמוקה. «ביל?! טום?!» שניהם לפתע שמעו קול של בחורה ופקחו וקפאו לרגע במקום....

 

 

כרגיל זוכרים את המסורת? 100

 

תהנו ^^

 

 

 

 

 

 
קטרין בת ה18
ידידה של התאומים
היא לא הייתה כ"כ בקשר איתם בתקופה האחרונה
היא חכמה בעלת עין חדה לדברים חשודים

 

למזכרת עיצוב ישן: