אחחח מסתברים שהחיים אכן מסובכים ומגעילים

אחח הוא חייב לסבך את זה.

אני לא יכוולה ככה. אני מרחפת באוויר בלי לדעת מה הולך לקרות, אם בכלל.

חושבת עליו בזמנים הכי לא קשורים, הכי קשים, בזמנים שאני רק מנסה לשכוח אותו ולהתגבר.

אבל הוא תמיד חוזר לי למחשבות, ללב.

אני אוהבת אותך.
נמאס לי כבר להגיד את זה.
נמאס לי כבר לחשוב על זה.
למה אני לא יכולה פשוט..
לשכוח?

אחחחח אחרי תקופה ארוכה, פעם ראשונה שאני באמת אוהבת את החיים.

פעם ראשונה שקורה לי משהו ממש טוב בלי שיהיה משהו שיבוא ויהרוס.

פעם ראשונה שאני יכולה לאמר שאני באמת מאושרת. שאני כבר לא סובלת.

פעם ראשונה שהחיים מחייכים לי חיוך אמיתי וגדול.

החיים יפים אז תחיו אותם.

איזה יום שמח לי היום, איזה יום

אני מוצאת את עצמי חושבת עליו יותר ויותר. לפעמים בבוקר כשאני מתעוררת אני לוקחת לעצמי רק
עוד חמש דקות או טיפטיפה יותר, נשארת מתחת לשמיכה, מתכבלת בתוך עצמי וחושבת עליו,
כי אני פשוט יודעת שברגע שאני קמה מהמיטה לא יהיה לי זמן לחשוב עליו, אבל תמיד בסופו של דבר
אני מוצאת את עצמי מדמיינת אותו כשאני בשיעור, כשאני באוטובוס,
כשאני בכל מקום.