אחרי יום ארוך אני פה, ליד המחשב, בפיג'מה חמה, חימום ומוזיקה שקטה.
נראה לי בחיים לא התעייפתי ככה מחברות ושופינג =].
שעה ראשונה היה את המבחן באנגלית שהלך.. ככה.. לא יותר מדי..
שעה שנייה שלישית ורביעית היה את החיסונים! שבכלל לא עשיתי יאי מי!
שעה חמישית היה אלגברה והיה די נחמד.. מוזר, אבל נחמד.
אחרי ביצפר התמקמתי עם יולי בתחנת אוטובוס והסתומה התחילה לעשות שיעורים (מה שמזכיר לי שלא סיימתי. אין לי כח)
טוב, כש25 הגיע התמקמנו מאחורה והתחלנו לעשות שיעורים. והפסימית הכריחה אותי להחזיר הכל לתיק כדי שלא נפספס את התחנה. (למרות שזה היה שעתיים לפני התחנה. יופי גאונה)
טוב לא משנה. בקיצור הגענו לסנטר, הלכנו לקנות לנופר ומיכל מתנות ליומולדת. פגשנו את ההומו עם ההשתלות בשיער. ווירדו!!
ואת ההומו עם המלא מלא מלא מלא איפור! עוד יותר ווירדו!!
ואז עלינו למקדונלד'ס לאכול. אה!! רגע!! חשוב לציין שליולי חיכתה התלבטות נורא נורא קשה ומשמעותית שהיא הייתה חייבת לשתף את אמא שלה בדילמה מה בא לה לאכול.
כשהפוסטמה החליטה עמדתי בתור כדי לקנות אוכל ויולי הלכה לארומה. אחרי חמש דקות תמימות, שקטות ונטולות יולי אני מקבלת שיחת טלפון. ממי? מיולי. כמובן.
"שיררר איפה זה ארומה?" יופי גאונה.
כשהתייאשה מהחיפושים היא חזרה למקדונלד'ס חסרת ארומה.
התיישבנו לאכול. (חשוב לציין שלמרות שיולי לא קנתה אוכל היא אכלה. תאמינו לי)
סיימתי לאכול, פיניתי את המגש והתחלנו ללכת לכיוון ארומה. פתאום איזה אחד מאחורה " אם לא היית קטינה הייתי חוטף אותך"
רגע, אם אני לא קטינה אז מותר לך לחטוף אותי? או יותר גרוע, לחתוך אותי?
יולי החירשת הזו שמעה" אם לא היית קטינה הייתי חותך אותך" רק יולי יכולה לשמוע כזה דבר. או לחשוב שזה באמת!!
טוב, התמקמנו בארומה, שימי אכלה בהנאה לצלילי המנקה המזמרת.שימפנזה עם חביתה ושמנת.
אחר כך הלכנו לקנות לרוני ולגל מתנות. עלינו על האוטובוס חזרה הביתה. והקטע שהעצלנית התלוננה שהנסיעה באוטובוס!! הייתה ארוכה לה.
ואני? שהלכתי מלא ברגל? מישהו שמע אותי מתלוננת?#@#% לאאאאאאאאא אז.. שוש!
ההגעתי הביתה, ישר התארגנתי ויצאתי לכיוון קופי טו גו למסיבת הפתעה של מיכל.
כשהגעתי ראיתי את ירדן נופר ושלי. אז גם נטע הגיעה והיו דוכנים של הכל ב5 שקלים אז קניתי שלושה זוגות של עגילים ממש יפים.
ישבנו בקופי טו גו והתחיל לרדת גשם אז נדחסנו כולן ביחד. כשמיכל יולי ורוני הגיעו חיברנו עוד שולחן והתחלנו להזמין אוכל.
מסתבר שהמלצר המסכן שהתיישבנו בשולחנות שהוא אחראי עליהם.. קוראים לו דוראל זילברמן ושלאמא שלו יש שם שמתחיל בא'. חח היה כ"כ מצחיק.
אחרי מלא זמן ליטל והגר נזכרו להופיע. הרצנו צחוקים שחבל על הזמן. בחיים לא היה לי כ"כ מצחיק בגלל מלצר.. חח
חזרתי מותשת. אבל לא מתלוננת. כי כל היום הזה היה כיף אחד גדול.
אז.. מיכל וגל מזל טוב עד 120.
אני נוטשת לישון לפני שאני נרדמת על המקלדת.
צ'אווו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
