מממ.. עוד תקופה יבשה.

כן, אז קורים כמה דברים רעים. אבל לא משהו ששווה להיכנס לדאון בגללו.

הרבה אנשים סביבי עוברים ניתוח בזמן האחרון.

וכולם בסדר.

למרות שיש כאלה שחשבתי שלא יצאו ממנו.

אז כן, יש תקווה. יש סוג של אופטימיות.

הרבה זמן לא הייתי אופטימית.

הרבה זמן לא אמרתי יהיה טוב והכל יהיה בסדר.

יכול להיות שהמצב משתפר?

הוא נעלם לי לגמרי.

הוא גם לא מתחבר הרבה.

ככה בקטנה, באסאמאסים. לא משהו רציני.

אבל מבחינתי זה ממש לא משנה.

מסתבר שאני עדיין רוצה אותו..

אני חולמת עליו הרבה בזמן האחרון..

חולמת שאנחנו נפגשים ושהכל הולך טוב.

חולמת שקורה כל מה שקיוויתי.

חולמת שאנחנו יחד.

חולמת שהוא בדיוק כמו שדמיינתי אותו בראש.

אבל הוא לא. עובדה שקרה מה שקרה.

לא ידועת כבר מה לחשוב, לא יודעת כבר מה לחלום.

לא יודעת מה נסגר עם החיים שלי.

מישהו יכול להציל אותי מהבלאגן של עצמי?