לאחר שעות מרובות של חיפוש חניה בתל אביב המזוהמת מצאתי חניה צרה שכמעט דפקה את הפז'ו המצ'וקמקת שלי. כהרגלי,יצאתי מהאוטו,לקחתי איתי את התיק,שמה כרטיס חניה,ולפתע אני רואה את קרן מור בכבודה ובעצמה לא שמה כרטיס חניה על הפורד שלה, שחלילה קרן מור תשים כרטיס חניה,למה מי מת?קרן מור בחיים לא תכניס כסף למדחן.
אני ברוב חוצפתי נגשתי אליה זועמת,רותחת,בוערת מבפנים; "מי את חושבת שאת!?למה נראה לך שמותר לך לא לשים כרטיס חניה על הפורד שלך?!כי את יענטו סלב!? כי יענטו לא בכבוד שלך,לא לרמה שלך לשים כרטיס חניה על האוטו שלך,רק עלובי החיים שמים כרטיס חניה על האוטו שלהם, בושה וחרפה!לא מתביישת בעצמך,חושבת שאת כאילו טובה יותר מכולם כי את יענו מצחיקה,כי את יענו מפורסמת!!אבל לא,קרן מור היא לא מיוחדת,היא בדיוק כמו כל אחד!חוצפנית!" לאחר הנהמה הארוכה לקחתי נשימה ונשמתי לרווחה,הראיתי לה,אמרתי לעצמי בלב וצביטת אושר נגעה בי מבפנים. והיא רק מפנה את ראשה הצידה וממשיכה להסתכל עליי בעיניים הגדולות,הכחולות,הלא מאופרות והגדושות בשקי שינה מפוארים שהלמו אותה להפליא, מחייכת חצי חיוך ואומרת לי, "מה קרה,יעל?לא מוצא חן בעינייך שאני מפורסמת יותר ממך?ששחקניות כמוני מרוויחות יותר מסופרות מן המניין?שאת בעודך מרוויחה משכורת מינימאלית, ועוד מרשה לעצמך לשים כרטיס חניה על האוטו שלך,בזמן שאני מחנה את הפורד שלי בחניה שמורה?לא מוצא חן בעינייך שאני בשנות ה40 המאוחרות לחיי ועדיין נראית 10 שנה צעירה יותר בעוד שאת מנסה ללא הצלחה לטשטש צלקות מצעירותך?לא מוצא חן בעינייך שאת אוהבת רק שבעה ימים בשבוע בשעה שלי יש את הכוח לאהוב כל השנה,ואת אוהבת רק את החתול שלך?לא מוצא חן בעינייך?" הסתכלתי עליה,עיבדתי כל מילה ומילה שהיא הוציאה מהפה שלה ב5 דק' האחרונות,חיכיתי כמה שניות שתקח נשימה ואמרתי לה.. וואלה לא,לא מוצא חן בעיניי.
