When logic and proportion have fallen sloppy-dead

כ"כ הרבה צבעים.

רובם היו אדום וירוק,ואם אני זוכרת עמד לי גם מעל הראש צבע לא-מוגדר שמאוד הציק לי.

כמה פעמים אפשר לשחזר את אותו הדבר?

עד מתי שהמוח שלי יבין את המסר שאני מנסה להעביר לעצמי,

כי בן אדם כמוני חייב להפסיק לפעול עפ"י אינסטינקטים,

בקצב הזה לעולם לא אהיה בן-אדם או אפילו קרוב לזה.

בן אדם לא יכול להרגיש משהו מסויים ולעשות דבר אחר,

בן אדם לא יכול לומר דבר אחד ולחשוב משהו אחר,

בן אדם לא יכול לטעות כל-כך הרבה פעמים ואפילו פעם אחת לא ללמוד מהטעויות שלו.

נכון שאומרים שהאדם הוא לא רובוט,וסך-הכל כולנו "בני אדם",

ובכן,אני לא.

אני עושה רק רבע מהדהרים שאני רוצה,

אומרת שליש מהדברים שיש לי להגיד,

ומבטאת רק חצי ממה שבאמת אני יכולה להרגיש,ואני עוד מדברת על צביעות.

לפעמים אני חושבת לעצמי,רק אם לרגע רק יכולתי לתנתק מהכל,

לשים הכל בצד,ולעשות מה שאני באמת חושבת שיעשה לי טוב -

יכולתי להיות יום אחד מרוצה מעצמי.

אולי יום אחד פשוט להסתכל אחורה,בלי למצמץ,בלי לחשוב יותר מידי,

וכל מה שלראות זה את כל מה שלא עשית,מחכה לך בדלת האחורי לצידם של החיים העלובים שלך,

מחכה לרגע האחרון שלך לנצל אותם.

ושממה,

זה כל מה שנשאר מכל הדברים שנשאר לך לעשות בחיים שלך,

הכל בורח לך בכזאת קלות מאצבעותיך,וכל מה שאתה חושב זה על השלב הבא,

ומה יקרה כאשר התקופה הזאת תגמר.

אם ממשיכים לחכות שהתקופה הרעה תגמר אז היא לא,

פשוט תגיע תקופה רעה אחרת.

אל תצפו לחיבה מאף אחד,

אל תפתחו ציפיות כי ציפיות יש רק על כריות,

אל תחכו שמשהו טוב יקרה לכם,

אל תנסו את מזלכם,

אל תחשבו שהגורל תורה מסיני,

אל תבחרו במה שאתם רוצים,תבחרו במה שצריך.

אני בחרתי בעתיד.