טעם החיים במלואם בבלוג שלי

חרש חרש צועדת וחושבת, צעדי זרועים על החוף, מסביב עפים להם שחפים, הים הכחול פרוש לרווחה, דומיה עוטפת אותי

ללא מנוחה, מביטה משקיפה, מוחי כבר מרוקן מכל מחשבה.

מתישבת על סלע, ממשיכה להשקיף אולי אולי אמצע לי תשובה מאותם גלים מתנפצים.

ימים מלאי לבטים, ימים של מחשבות ללא סוף, ומלאי של כאבי ראש.

לילות של חוסר שינה, כבר נותנים את איתותם לעצבנות או לצחוק משוחרר.

יש שלא מבינים, יש שחושבים, ששום דבר לא מפריע ולא נוגע בחלל נפשי.

אך כמה אין להם מושג עד כמה קלה נפשי, בהחלטות ובמעשים שאין לי שליטה בהחלטה.

כך עברתי השבוע בין כן ולא...בין להבין ולקבל...בין לנסות ולגשר...בין צחוק ובכי.

מצד אחד כל הדיבורים וניסיונות השכנוע של הורי כלתי...לשכנע את בני לא לעזוב את אישתו...

לבין בני המתחנן..."אימא לא טוב לי איתה...זהו סופי החלטתי ודי!"

לבין הנוספת...שלפתע כך ביום בהיר אחד נוספה לי עוד אחת להבין ולקבל...ולדעת שהיא גם חלק...

מחיינו עכשיו בתוספת.

את נכדי כבר לא ראיתי שבועיים מתגעגעת וכואבת...הרי כל כך קרוב היה לי הוא רק לפני שבועיים...

ולפתע הגלגל התהפך...וכך בשניה הוא התרחק.

כן מבינה...מבינה את כולם...גם זה גם זו..גם הנוספת שהיום אני יודעת שהיא גם אוהבת...

בין הורים כועסים... בין אחים מגובשים וזועמים...ומה אני בסך הכל כאן לבדי, עומדת איתנה לבדי...

בין כל המכלול שמסתובב כך לפתע פתאום סביבי.

מחפשת את השקט...רוצה לברוח להעלם לו רק לשבוע ולא יותר.

כך השבוע גם התחלתי לעבוד במשרה מלאה, 9 שעות מידי יום נעלמת למצוקות של אחרים, גם שם מגשרת,

מקבלת, שומעת בסבלנות אין קץ , מדריכה ללא פשרות עד כלות הכוחות.

מגיע לביתי..והינה יושבים להם גם הוא וגם היא...בתחינה מבקשים..."אימא בבקשה תעזרי!"...

זוג אוהבים, רוצים להיות יחד, רוצים...כן רוצים...אך המחיר כל כך כבד!

מנגד יושבים תאומי...מפנים חפצים מפה ומשם...רוצים גם לעשות רק טוב לאחיהם הגדול...

ואני היכן אני בכל הסיפור...נקרעת בין לבין...

נקרעת בין רגע של רצון לתת...ורגע של כעס לוהט.

כי הוא החליט...לבוא לחזור לבית אימו...אך לא לבדו!

ועכשיו אני צריכה את דעתכם!!!

העלו לי היום בקשה... בני התחנן שאותו אקבל...אך לא לבדו...איתה...עם אהובתו!

פינוי הדירה מתבצע השבוע( עוד שבוע ארוך צפוי לי כמובן)  הוא היה אמור לבוא חזרה למגוריו איתי...

כבר הפכתי ארונות...כבר התכוונתי לבניית עוד חדרון...הבית מפונה מכאן ומפה...

והינה בא לו בני מחמדי...

ומתחנן שגם היא תעבור לדור איתו!

עדיין אינו אפילו בתהליך של גרושין...

עדיין הכל הכל כל כך טרי...

עדיין אני מנסה לעכל ולהבין...

והם השניים שוגים בשושנים.

ומה עם לא אסכים...מתכוננים הם להשכיר... מאיפה מהיכן? כבר אין לי כח כלל!

ים של שאלות נזרקות לאויר...

רואה את מצוקתם...רואה את מצוקת אחיו..רואה את כולם...ללא יוצא מהכלל.

אך עד כמה יכולה אני לקחת את כל המסע הזה עלי?

לתת להם לגור כאן איתי יחדיו?

לזרוק אותו מביתי ושישברו את הראש?

כבר אנני יודעת לאן לפנות...

רוצה פשוט לשמוע עוד דיעות...

יודעת שלבסוף אפעל לפי מה שנפשי תכוון אותי...

הרי בסופו של דבר הוא בני!

וכל כך מבקש את עזרתי...

אך אני בכל כך מלאי של רגשות...או עיכול של ההשלכות...כך שמבולבלת עד מאד.

   http://www.youtube.com/watch?v=qG8jAOZ_1uo&mode=related&search=