אבל כשאני אומרת בסגנון אני יותר מתכוונת לסיכומון הקטן שבסוף, כי התלהבתי מהרעיון.
אבל עוד נגיע לזה.
*
יש לי כל כך הרבה דברים בזמן האחרון שאני לא מוצאת את עצמי. אני מקווה שבקרוב הכל יישב במקום ויירגע. נראה כאילו ישראבלוג זה מין מקום שקט וריק כזה בשביל לעשות רגע 'פוס' ולעצור הכל, אפילו רק לכמה דקות. כל כך הרבה שינויים ורק הוא עומד יציב ותמיד נמצא שם כשצריך לעשות את ה'פוס' הזה. טוב שיש מקום כזה.
רציתי לכתוב פוסט עוד קודם אבל לא יצא לי מרוב כל הדברים הנ"ל. ואני עוד בכלל לא בבית, אבל הרגשתי צורך לכתוב ולעדכן.
אניווי... שבוע שעבר ירד שלג אז כמובן לקחתי את המצלמה ויצאתי החוצה לצלם-
כל שנה אני יותר ויותר מרוצה מהצילומים שיצאו לי. וכל פעם זה שונה, למרות שבתכלס במציאות הכל נראה אותו דבר XD
אני אוהבת לחפש דווקא את הדברים הקטנים היפים והפשוטים האלה. זה כל הקסם לפי דעתי.
זה תקף גם בחיים, כשחושבים על זה.
אגב, פרסמו שניים מהצילומים במגזין מקומי-
אבל, כפי שאתם רואים הם שכחו לשים קרדיט מלא!
אז אני עדיין אנונימית :[
_________________
וכעת לסיכומון!
לפני שנה עשיתי סיכום קצר של כל הדברים המוזרים שקרו לי/שעשיתי/ וכו' במהלך השנה החולפת.
מין סיכום מיוחד שכזה, רק ממש בדיליי.
אז גם השנה התחשק לי לעשות סיכומון בסגנון של כל הדברים המוזרים של 2015!
אז קבלו-
המאכל הכי מוזר של 2015
לא היו ממש דברים מוזרים שאכלתי בשנה החולפת, אבל הכנתי קינוח טבעוני על בסיס אורז שנשמע אולי קצת מרתיע, אבל למעשה יצא ממש טעים!
זה די הפתיע אותי. פעם לא תיארתי לעצמי שאורז יכול להיות גם קינוח.
הדבר הכי מוזר שקרה לי ב-2015
המועמדים נעו בין ספרים מוזרים שקראתי, חלומות הזויים ויכולת טלפתיה מוזרה עם חברה טובה (ברצינות, זה מלחיץ הקטע הזה XD)
אבל הקטע הכי הזוי זה כשנסעתי מתישהו עם ההורים שלי למרכז, ועברנו מתחת לגשר שעליו הלכו אנשים.
יכול להיות שזאת הייתה מין אשליה כזאת, של המבנה של הגשר והצל של האנשים ההולכים עליו, אבל זה ממש היה נראה כאילו הגוף התחתון של האנשים הלך אחריהם.
ברצינות.
זה היה מוזר XD
כשראיתי את זה לא האמנתי למה שאני רואה. זה באמת היה נראה כאילו הגוף התחתון של האנשים הלך אחריהם. O_O
הדבר הכי מוזר שעשיתי ב-2015
לא ממש עשיתי דברים מוזרים ב2015, שזה די מפליא אותי. אבל אני לא יודעת אם זה נחשב למשהו שעשיתי, אלא יותר למה שהתת מודע שלי עשה-
חלמתי חלום כמעט נבואי שבו הופיעה מצלמה מימי האימפרסיוניזם.
למי שלא יודע על איזו מצלמה מדובר-
בדיוק. סופר ענתיקה.
ואין לי מושג למה לעזאזל היא הופיעה לי בחלום. אף פעם לא ראיתי מצלמה כזאת בחיי אז איך זה שהיא הגיעה לי לתת מודע?
הזוי.
הסרט הכי מוזר של 2015
כרגע לא עולים לי שום מועמדים, כי כל סרט מוזר שאולי יצא לי לראות השנה מאוד יחוויר לעומת הסרט שנקרא 'קולות'.
אנשים נורמלים- תעשו לעצמכם טובה ואל תראו את הסרט הזה!
מדובר בקומדיה אבל זה סרט פסיכוטי וקריפי ברמות. שעה אחרי הסרט שכבתי במיטה וחשבתי לעצמי 'מה לעזאזל ראיתי עכשיו? O_o'
ועוד הסרט נגמר בשיר שמח ועליז שנוגד את כל הדברים הקריפיים שקרו במהלכו.
בכל מקרה זה כמובן לא עובר את רמת הקריפיות של הסרט של שנה שעברה. אז אולי אנשים שיש להם קצת שריטה יתחברו לסרט הזה XD
אז זהו זה.
עד כאן הפוסט להיום.
נסיים בשיר שלצערי איני יכולה להאזין לו כעת. כי למחשב הזה אין רמקולים -_-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעמהנונה:]
