Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
יצאנו מהבית ונכנסנו אל תוך המכונית, חגרתי את וויל והתחלנו לנסוע אל עבר
הפעוטון, הגענו ויצאנו מהרכב, נכנסנו בחשש קל "ביל כמה גדלת" אמר אישה
בסביבות גיל החמישים וחיבקה אותו "הי פאני" חייך "אל תדאגו סימון
כבר סיפרה לי הכל תהיו רגועים" אמרה בחיוך.
"יש כאן רק חמישה ילדים כולל וויל, הוא יהיה בסדר גמור" אמרה
"תודה" חייכתי והבאתי לה את וויל הוא בכה מעט "אתם יכולים ללכת,
שיהיה לכם יום מקסים" אמרה ויצאנו מהפעוטון.
"איזה מסכן, ראית איך הוא בכה ?" שאלתי כאשר
נכנסנו למכונית "ג'יני תירגעי הוא יהיה בסדר גמור" אמר ביל.
ירדנו מהמכונית ביל החזיק אל ידי, באופן בכלל לא מפתיע הרבה מאוד תלמידים
הסתכלו עלינו, נכנסנו לבניין "ביל אני הולכת לסאלי, לא דיברתי איתה
בכלל" אמרתי "אוקי, נפגש כבר בהפסקה" אמר ונתן לי נשיקה קטנה על
השפתיים.
נכנסתי לכיתה שלי, סאלי ישבה במקום שלנו, הלכתי אליה.
"סאלי אני ממש מצטערת" אמרתי והתיישבתי לידה "ג'יני אין לך
על מה להתנצל, אני לגמרי מבינה אותך" אמרה.
"לא רציתי להפריע לך להיות עם המשפחה ועם ביל, טום אמר לי כל יום מה
קורה איתך" אמרה לי "אני עכשיו גרה אצלם" אמרתי "למה ?"
שאלה.
"לאבא שלי הייתה חברה כבר חצי שנה ועכשיו היא גרה אצלנו בבית"
אמרתי בשקט "אוו ג'יני" אמר וליטפה את ראשי "איך את מסתדרת עם וויל
?" שאלה בשקט "הוא בפעוטון עכשיו, אני כל כך מפחדת, הוא לא מכיר שם אף
אחד, אני בטוחה שכל היום הוא רק יבכה" אמרתי בלחש.
"אני בטוחה שהוא יהיה בסדר גמור" אמרה בחיוך מעודד, השיעור התחיל
ובאמצע השיעור נכנסה המחנכת ולחשה משהו למורה להיסטוריה "ג'יני תצאי החוצה,
מאשה רוצה לדבר איתך" אמר.
קמתי מהכיסא הלכתי אל עבר הדלת ויצאתי מהכיתה "בואי חמודה, אנחנו
הולכות עכשיו ליועצת" אמרה בחיוך.
"אוקי" השבתי, הלכנו בשקט עד לחדרה של היועצת, מאשה פתחה את הדלת
ואמרה לי להיכנס "בואו תשבו" אמרה היועצת.
"ג'יני, את נעדרת שבוע וחצי, ה הרבה מאוד זמן בהתחשבות שבכלל לא הודעת
לנו" אמרה היועצת "אמרתי למאשה מה קרה" אמרתי.
"לא את רק הראית לי את ה SMS ואמרתי לך
להתקשר אלי בערב ולא התקשרת" אמרה "אני שחכתי" אמרתי.
לה.
"עכשיו אני רוצה שתסבירי לי מה קרה אחרי שהלכת לבית חולים עם ביל
קאוליץ" אמרה היועצת בעדינות "זה מאוד מסובך" אמרתי.
"יש לנו זמן" אמרה "אתן מבטיחות שאתן לא תגידו את זה למישהו
מהבית ספר ?" וידיתי "כן מתוקה, אסור לנו להגיד שום דבר ללא האישור שלך
גם עם זה הדבר הכי קטן שקרה" אמרה היועצת ברכות.
"אוקי, הכל התחיל בשנה שעברה שעוד גרתי בקליפורניה, פגשתי שם את ביל
ואת כל הלהקה כשהם צילמו קליפ, אחי ואני התחברנו אליהם ונעשינו חברים טובים כולם.
ביל ואני הפכנו להיות חברים, אז אחרי כמה זמן קיימנו יחסי מין, ויומיים
לאחר מכן הם טסו חזרה לגרמניה. לאחר חודש וחצי או חודשיים שלא קיבלתי מחזור אמי
ואני הלכנו לבדיקות והסתבר שאני בהריון, אמא שלי עודדה אותי להשאיר את התינוק, היא
פחדה שאם אעשה הפלה יהיה לי קשה להיכנס להריון מאוחר יותר.
אני גם מאוד רציתי להשאיר את התינוק וככה עשיתי, אחרי שבעה חודשים ילדתי
ושלושה חודשים אחר כך עברנו לכאן, כשהגעתי לבית ספר מאוד הופעתי מכך שביל וטום
איתי באותו בית ספר.
באותו היום טום דיבר איתי ראשון והסביר לי שביל עבר שינוי רציני, הוא גם
החזיר אותי הביתה אחרי הלימודים.
הראתי לו את וויל והוא דרש ממני שאם בתוך שבועיים אני לא אגיד לביל הוא
יגיד.
באותו היום שאת ראית את האסאמאס וקראת לטום החוצה הוא אמר לי שהוא קורא
לביל, נורא נבהלתי כי לא רציתי שהוא עדין ידע עליו, טום אמר לי שהוא כבר גילה לבד
אז נכנעתי ומשם נסענו לבית חולים.
ביל הלך לבדוק מה קורה לוויל ואני הלכתי לראות מה עם אמא שלי, האחות שהייתה
בדלפק אמרה לי שהיא נפטרה ושאבא שלי כבר סידר את הכל ושכדי שאלך לבדוק מה קורה עם
וויל.
וזהו בסך הכל לוויל היה רסיס מאוד קרוב לריאות אז ניתחו אותה והוא כבר בסדר
גמור, המשפחה שלי מקליפורניה הגיע להלוויה ונשארה שבוע אחריה שבמהלכה כמעט כל יום
ביל היה אצלי.
אתמול שחזרתי הביתה מהשדה תעופה ראיתי את אבא שלי עם איזה אישה בת שלושים,
צרחתי עליו והסתבר לי שהוא איתה כבר חצי שנה ובגלל זה הוא רצה לעבור לגרמניה
מלכתחילה.
ביקשתי מביל שאני אגור אצלו ואצל טום, מאתמול אני אצלהם" סיימתי את כל
התגלגלותם של האירועים עם דמעות קטנות שירדו מעיניי.
"וואו" אמרה מאשה "אביך לא התקשר אליך לבדוק מה קורה ?"
שאלה "אני בכלל לא מעניינת אותו, בכל מקרה אני כבר בת שמונה עשרה, אני אחראית
על עצמי" אמרתי להן.
"איפה וויל עכשיו ?" שאלה מאשה "הוא בפעוטון ששייך לחברה של
אמא של ביל" אמרתי.
הן דיברו איתי במשך שעתיים עד הצלצול של ההפסקה "כל דבר שתרצי תאמרי
לנו, אנחנו נארגן לך הכל" אמרה היועצת שבאתי לצאת מחדרה "תודה"
אמרתי ויצאתי מהחדר.
הלכתי לקפיטריה, ראיתי שסאלי יושבת בשולחן לבד, הלכתי אליה "מה לקח כל
כך הרבה זמן ?" שאלה "מאשה והיועצת דיברו איתי" אמרתי "סיפרת
להן הכל ?" שאל "כן" השבתי.
"שלום" שמעתי קול מאחורי "היי ביל" אמרתי, הוא התיישב
לידי ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים "מה קורה סאלי ?" שאל "הכל
בסדר" ענתה.
"ביל לא שאלו אותך כלום עלינו ?" שאלתי "שאלו אבל לא עניתי
להם" חייך חיוך דבילי "דביל" אמרתי בחיוך.
"מישהי רוצה משהו לאכול ? אני הולך לקנות לי" אמר "תביא
לסאלי ולי אייס קפה ובורקס גבינה" אמרתי "לא אני אלך לקנות לי"
אמרה סאלי "לא את לא" אמר ביל "טוב אתה יכול להביא לי בורקס תפוחי
אדמה במקום גבינה ?" שאלה בביישנות.
"בטח" חייך והלך אל הקפיטריה "מה אני אעשה עכשיו ? את כבר
לא גרה מולי" אמרה סאלי "תבואי אלי היום, יש לבנים ראיון והם לא יהיו
בבית" אמרתי "אוקי" חייכה.
שעות הלימודים הסתיימו ביל סאלי ואני נכנסנו למכוניתו "הולכי ם לקחת
את וויל קודם, זה בסדר ?" שאלתי את סאלי "כן בטח" חייכה.
נסעו אל עבר הפעוטון והגענו אליו כעבור כרבע שעה "אני ארד, תחכו
כאן" אמרתי, ירדתי מהמכונית ונכנסתי אל הפעוטון "שלום ג'יני, הוא בדיוק
נרדם" אמרה בחיוך והובילה אותי אל החדר שכנראה וויל ישן שם.
הרמתי אותו בעדינות "תודה רבה" אמרתי "אין בעד מה
חמודה" אמרה בחיוך.
יצאתי מהפעוטון ונכנסתי למכונית, שמתי אותו בסל-קל "את רואה, הוא בדר
גמור" אמרה סאלי בחיוך חייכתי אליה בחזרה.
נסענו אל הבית, ירדנו מהמכונית, לקחתי את וויל על ידי ונכנסנו אל הבית, טום
בדיוק ירד מהמדרגות עם איזה אחת "ג'יני תכנסי מהר לשירותים" אמר ביל
בלחץ וככה עשיתי.
לאחר דקה פחות או יותר ביל פתח את הדלת "זה היה קרוב" אמר ביל
"מה היה קרוב ?" שאלתי בזמן שהלכנו לסלון "הזונה של טום יכלה לראות
אותך ואת וויל" אמר וליטף את ראשו.
"טום ביל אמר לך שאסור להביא זונות הביתה" נאנחתי והתיישבתי על
הספה "קשה לי לעצור את היצרים שלי" חייך והתיישב לידי "אגב היא
בכלל לא לקחה כסף, היא שכבה מתחתינו" אמר.
"עוד יותר גרוע" אמר ביל "ג'יני תביאי לי את וויל, אני אקח
אותו למעלה בזמן שתכיני לנו ארוחת צהריים" אמר טום.
"איזה נצלן אתה, היא רק אתמול עברה לגור אצלכם וככה אתה מעביד אותה
?" שאלה סאלי בחיוך "מה לעשות, אני מעדיף לנצל כל אחד לטובת הכנת אוכל
רק שביל לא יכין" אמר טום.
"אתה בן-אדם רע, אני לא עד כדי כך גרוע" אמר ביל "ברור שכן,
כל מה שאתה מכין נשרף" אמר טום.
"אוקי, נכנעתי אני אכין ואתה תיקח את וויל למעלה" אמרתי והבאתי לו
את וויל, הוא לקח אותו בעדינות ועלה למעלה.
"ג'ן-ג'ן אני ממש נעלבתי" אמר ביל בפרצוף עצוב "אני בטוחה
שאתה לא עד כדי כך גרוע, בוא תעזור לי להכין" אמרתי בחיוך, הוא חייך בחזרה
והלכנו למטבח שסאלי בעקבותינו.
היא התיישבה על הכיסאות של האי "מה אתם רוצים לאכול ?" שאלתי
"פסטה" אמר ביל בחיוך "אני חושבת שאתם חייבים להתחיל לאכול יותר
ירקות" אמרתי.
"היי ! אני אוכל סלט" אמר ביל והוציא מהמקרר ירקות למיניהם
"וואי ביל אני לא מאמינה שיש לכם רקות במקרר" אמרתי לו, הוא רק חייך
חיוך ציני ושתף את הירקות.
"אז מה יש לאכול ?" שאל טום כאשר ירד במדרגות ונכנס אל המטבח
"פסטה וסלט" אמרה סאלי.
לאחר שסיימנו להכין את האוכל התיישבנו מסביב לשולחן והתחלנו לאכול, לאחר
כעשר דקות שמעתי קול בכי מלמעלה.
קמתי מהשולחן ועליתי למעלה, לקחתי את וויל על ידי וירדתי למטה, התיישבתי
בסלון והנקתי אותו לאחר שסיים הוא חייך אלי "שמן קטן" אמרתי וליטפתי את
ראשו, קמתי והתיישבתי בחרה ליד השולחן.
"בא לי לאכול אותו" אמר ביל בחיוך וליטף את ראשו "אתם כל כך
חמודים ביחד" אמרה סאלי בחיוך "איפה המצלמה שלכם ?" שאלה סאלי
"במגירה הראשונה באי" אמר טום.
היא קמה מין השולחן והביאה את המצלמה "תחייכו" אמרה וכך עשינו.
צלצל הטלפון בבית "הלו" עניתי "מי זה ?" שמעתי קול
מהצד השני של הקו "ג'יני" אמרתי "שלום ג'יני, זה דיויד, את יכולה
להעביר לי את ביל ?" שאל "כן בטח" אמרתי.
"ביל, זה דיויד" אמרתי והבאתי לו את הטלפון, הנחתי את וויל על
הרצפה, סאלי ואני פינינו את הכלים וניקינו אותם.
"הראיון עוד שעה, אני הולך להתארגן" אמר ביל "יש עוד
שעה" אמרתי "לוקח לו המון זמן להתארגן, עזבי אותו" חייך טום ושניהם
עלו למעלה.
הרמתי את וויל, סאלי ואני התיישבנו על הספה "מה בא לך לעשות ?"
שאלתי "אין לי מושג" אמרה "אז נשב מול ערוץ E ונרכל
כמו זוג זקנות ?" שאלתי בחיוך "לא חשבתי על הרעיון הזה אבל זה נשמע
טוב" חייכה סאלי.
שעה עברה ושתינו דיברנו המון כמון עם הפרעות של וויל באמצע.
"נו ביל אנחנו מאחרים" צעק טום "דקה אני מסיים" צעק
בחזרה "אמרת את זה כבר לפני חמש דקות" נאנח טום, צחקקתי וויל חייך.
"הנה אני כאן" אמר ביל בחיוך "סוף סוף!" קרא טום
"אני מצטער" אמר ביל הוא הלך אל עבר הסלון ונתן לי נשיקה על השפתיים
וליטף את וויל "תראו את הראיון הוא מתחיל עוד שעה" אמר ביל בחיוך.
"יאללה ביל בוא כבר" צעק טום "ביי בנות, ג'יני אני אוהב
אותך" אמר ונתן לי עוד נשיקה על השפתיים, טום משך אותו אל עבר הדלת
"תזהר! עוד תקרע לי את החולצה" אמר ביל ומיד לאחר מכן נשמע טריקת דלת.
טוב, אז מה נעשה עכשיו ?" שאלה "ננסה להעביר את הזמן ?"
שאלתי בחיוך "בואי נצא לסיבוב, את בכלל לא מכירה את העיר, אף אחד עדין לא
מכיר אותך, צריך לנצל את השעות האלו" אמרה בחיוך.
"אנחנו צריכות לחזור לפני הראיון בסדר ?" שאלתי "כן בטח,
שימי על וויל משהו חם וגם עליך ונצא" אמרה.
הלבשתי את וויל ושמתי עלי סווצ'ר מחמם, יצאנו מהבית, נעלתי אותו התחלנו
ללכת בשקט, ברוגע.
עברו עשר דקות של הליכה, "ג'יני בא לך לספר לי מה קרה אחרי שקיבלת את
ה SMS ?" שאלה בשקט.
"כן" אמרתי "רק אולי נתיישב באיזה ספסל וויל כבד מיום
ליום" אמרתי בחיוך היא צחקקה והתיישבנו על ספסל.
הסתכלתי לדבר, היום כמה עצירות כאשר סאלי שאלה כל מיני שאלו.
"וואו" אמרה "באמת שוואו" אמרתי לה , היא הסתכלה על
השעון של נמצא על פרק כף ידה "כבר רבע לחמש, עוד מעט הראיון מתחיל" אמרה
בחיוך.
חזרנו בחזרה הביתה, וויל נרדם לא לפני שהנקתי אותו, הנחתי אותו בכורסא
שבסלון והדלקתי טלוויזיה.
"שלום אנשים, התוכנית הזו תהיה משהו לא נורמאלי! טוקיו הוטל יהיו כאן,
השף המפורסם קנצביץ יהיה כאן ועוד המון המון אנשים" צעק המנחה.
"מתרגשת ?" שאלה סאלי "זה מוזר, כי בכל זמן ההיריון לא
חשבתי עליו בכלל, ידעתי שהסיכוי שלי לפגוש אותו כמעט לא יהיה, ובכלל לא הסתכלתי
בעיתונים או בכל מקום אחר שהם היו. ועכשיו אני עוד מעט יראה אותו אומר שיש לו
חברה, זה מוזר" אמרתי.
המנחה קרא להם לבמה, ביל נכנס ראשון, אחריו טום גוסטב וגיאורג הם התיישבנו
בשתי ספות מול המנחה.
"שלום טוקיו הוטל" אמר "שלום, שלום" אמר טום בחיוך
"איך החורף ?" שאל "בינתיים מצוין" אמר ביל "מה עם
האלבום המתוכנן ?" שאל.
"בינתיים אני בעיקר כותב, גוסטב גיאורג וטום לא עושים כלום,
כרגיל" אמר ביל "במקום להסתכל עליך כותב יש הרבה יותר דברים מעניינים
לעשות" חייך טום חיוך ממזרי ביל נתן לו כאפה על העורף "אוץ" אמר
טום ושפשף את המקום.
הראיון נמשך כמה דקות בשאלות סתמיות ביותר, וויל התעורר בינתיים הרמתי אותו
מהכורסא והושבתי אותו עלי מול הטלוויזיה, הוא החל להצביע עליה.
"נכון ווילי, אבא כאן" אמרתי בחיוך "ג'יני את מרשה לי לאכול
אותו" שאלה סאלי בחיוך.
"חברים, יש מישהי בחייכם ?" שאל המנחה "בוודאי שיש, יש
אפילו הרבה מישהי" אמר טום בחיוך "כן" אמר ביל מתעלם מדבריו של טום
האולפן קפא לכמה שניות.
"ביל שמעתי נכון ?" שאל המנחה "כן, יש לי חברה כבר יותר
משנה" חייך ביל "סקופ לא נורמאלי רק אצלנו, לביל קאוליץ יש חברה, קהל
הייתם מאמינים ?" שאל המנחה וקריאות רבות נשמעו באולפן.
"יש משהו שתוכל לספר לנו עליה ?" שאל "היא כוסית חבל על
הזמן" צחק טום "הוא כל כך דביל לפעמים" אמרתי לסאלי.
"ג'יני את באמת כוסית חבל על הזמן" אמרה בחיוך והמשיכה להסתכל על
הטלוויזיה בציפייה.
מצטערת על האיחור, אני רצה לביביסיטר.
קבועים יקרים, אני אעדכן אותכם כשאחזור ^^
אוהבת יובלי (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
