לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של לובה


הבלוג שלי,היומן שלי,החוויות שלי,האכזבות שלי

יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בת: 98

ICQ: 281417651 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

המלאך הלך למעלה


סבתא התקשרה:"סבא נעלם את יודעת איפה הוא?"
ישר ניכנסתי לפראנויות
התקשרתי לאמא,לאבא
אבא נסע מירושלים לקריה
וכולם התחילו לחפש אותו
גם למשטרה הם התקשרו
כל כך הרגשתי חרא שאני יושבת בבית בלי לעשות כלום,בלי לחפש
הייתי צריכה להשאר בבית למיקרה שהוא יבוא
17:00 אמא התקשרה וקראה לי לבוא איתם
אני ואמא נסענו לשוק
חיפשתי אותו
קיוויתי
קיוויתי שהוא יישמע את הקול שלי ויענה
אבל הוא לא ענה
וזה הדאיג
חיפשנו אותו כל מקום,התייאשנו כבר
התקשרנו לדוד שלי
על דוד שלי בקצרה:לפני 4 שנים היה סיכסוך בין אישתו של דוד שלי
לבין סבא שלי זה היה סיכסוך כל כך מפגר
זה היה על זה שהוא לא התלהב מהמסיבה שעשו
לקראת הנכדה שלו שנולדה
היא ציפתה שהוא ייקפוץ לשמים..
אחרי 4 שנים התקשרנו אליהם ואמרנו שסבא נעלם
דוד שלי הצטרף לחיפושים
בלילה נישארתי לישון בדירה של סבא עם סבתא
קיוויתי שהוא יופיע
הרגשתי שהוא חי
הרגשתי בתוכי
הרגשתי שיהיה בסדר ויימצאו אותו אבל אחרי הרגע הזה
בא הרגע של החוסר ביטחון
של למה הוא לא הופיע,למה לא מצאו אותו
וככה עבר הלילה
לא ישנתי ביכלל
בבוקר התעוררתי ואמרתי לאמא שאני אלך לביצפר
ככה לפחות אני לא אתחרפן,ואני יוכל להוציא
עצבים על המורות,החברות
באתי לביצפר והייתי עם חברה
הברזנו משיעור ספורט
ואז בא ליאור הוא אמר שיש לו משהו לספר לי
הוא סיפר לי שסבא מת
למה לא הודיעו לי?!
למה גם הם מתייחסים אליי כמו אל ילדה קטנה?!
זה סבא שלי יש לי את כל הזכויות בעולם לדעת מה קורה איתו
התקשרתי לאמא ושאלתי אותה מה קורה
היא אמרה שהם לא מצאו אותו עדיין
כל כך נישבר לי שהם מתייחסים אליי כמו אל תינוקת
כולם החזיקו אותי
השתוללתי לא יכולתי כל כך כאב לי
חזרתי הביתה אמא לקחה אותי
היא אמרה לי שסבא בטיפול נימרץ
אולי זה באמת ככה וליאור שיקר
חזרתי הבייתה וראיתי את דוד שלי ואשתו יושבים עם אבא במטבח
הם הביאו לי נשיקה ואמרו כמה שגדלתי
הרגשתי שמשהו לא בסדר
למחורת כשחזרתי הבייתה אמא אמרה לי שהוא מת
זה כל כך כאב
זה סבא שלי,האבא השני שלי
הבן אדם שבילה איתי את רוב היום,כל יום
הבן אדם שגידל אותי
שידעתי שאם אני רוצה לברוח הוא יהיה זה שיגן עליי
באש ובמים בכל מצב הוא יקריב למעני את החיים שלו
למה לא הערכתי אותו?! הכל קרה ביגללי
ביגללי הוא מת
כי לא התנהגתי אליו יפה
כי לא התייחסתי אליו יפה
כי התעצבנתי עליו שהוא שואל אותי הרבה שאלות
כל מה שהוא רצה זה רק לדעת מה איתי
רצה להתקרב אליי
אבל אני ריחקתי אותו מימני
לא רציתי שהוא ידע מה עובר עליי
אני כל כך מתחרטת
אני רוצה לחזור בזמן
אני לא מאמינה שסבא שלי ניפטר,מת לא רוצה להגיד את זה בעדינות
אני לא רוצה ליחיות
אני לא רוצה להסתכלת קדימה
אני כל כך מצטערת על הכל
אני לא מבינה למה צריך ליחיות אם מתים בסוף
מה לעזאזל המטרה שבישבילה חיים
באותו יום התברר לי שסבתא באה לגור איתנו
יופי עכשיו אני כל יום אראה אותה ואזכור שאין סבא
סבא אני אוהבת אותך ואני תמיד יואהב אותך אתה תמיד אצלי בלב ותמיד אתה תיהיה הסבא היחיד שלי אני כל כך מצטערת
אחרי זה ניסיתי לצאת עם חברים,לשכוח
אבל כל אחד בתקופה הזאת תקע לי סכין בגב
כולם..
החברים,אחי ואפילו ההורים שלי
אני לא מבינה מה הטעם ליחיות
אין לי סיבה ליחיות
אני פותחת שביתת רעב
את הרגע שאני אהיה חיוורת,שאני אתעלףֿ,שאני ימות
-המשך יבוא-


734110_256.jpg

נכתב על ידי , 30/10/2008 19:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הגיע הזמן לזרוק את החליפה ולעבור לשינוי


בבוקר,בשעת הזריחה(14:00)

רוני שיגעה אותי בפאלפונים והבינה שמשהו לא בסדר..

היא באה אליי.. פתחה את הדלת והבינה..

היא אמרה:

"הגיע הזמן לזרוק את החליפה הזאת לכביסה

לפתוח את התריסים של החלון

לפתוח את החלון(רצוי)

ולעבור הלאה"

ואפילו לא שאלה שום דבר.. פשוט פתחה את החלון,את התריסים

הביאה לי בגדים להחלפה ושמה אותי באמבטיה והלכה

הקשבתי לה...(יש ברירה?!)

פשוט הייתי מתחת למים הזורמים..

אמרתי לעצמי זהו.. היה.. אבל זה כל כך כאב.. שהתחלתי לבכות...

אחרי חצי שעה מתחת לזרם של המים

כשהקצף של הסבון זורם עם המים

החלטתי לצאת

(סתם פשוט הידיים שלי כבר ניראו כמו של בת 90)

התלבשתי והגעתי לחדר

היא חיכתה לי שם,ישבה בשקט על המיטה

פשוט סגרתי את הדלת

רצתי אליה והתחלתי לבכות

רוני:"תבכי.. תוציאי את הכל"

אחרי 15 דקות של בכי!!! הפסקתי לבכות

רוני:"עכשיו אחרי שאת נרגעת את מוכנה לספר לי מה קרה?"

סיפרתי לה.. על ההפלגה,על הידיד של אח שלי..על הכל

רוני:"תקשיבי,הכל עובר.. פשוט את צריכה להתמודד.. יכול ליהיות שהוא לא היה בשבילך.."

אני:"לא הוא ולא זה שמההפלגה ולא אף אחד,אז מי כן?!"

רוני:"לכל אחת יש את האחד שלה,את תמצאי אותי סמכי עליי.. עכשיו בואי נעשה קצת שינויים"

וכן שינינו לי את התסרוקת,שנינו קצת את החדר(השינוי הגדול הוא שפתחנו את החלון...)

ופשוט נחכה לטוב..

ככה עבר היום והלכתי לישון.. לא מאושרת,אבל גם לא בוכה

למחורת כשחזרתי הבייתה סבתא מתקשרת

סבתא:"סבא נעלם את יודעת איפה הוא?"

מפה כבר הבנתי... מאושרת בזמן הקרוב לא אהיה...

גם כשאני מנסה,זה לא הולך

 



 

 

נכתב על ידי , 25/10/2008 14:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בסוף כל הגברים אותו דבר א-כ-ז-ב-ה


כן.. אני רוצה לדבר עם חבר שלו..

כן אני אצפצף עליו ואהיה איתו

כל כך נימאס לי שהוא קובע לי מה לעשות..

22:00 סמס "מיטלוש רוצה שאני אבוא לקחת אותך? אנחנו נוסעים לים.."

מה אני אמורה להגיד??

התקשרתי לחברה שלי

אני:"רוני הוא הציע לי לבוא לים מה אני אומרת?!"

רוני:"סעי.. מה עולה לך? מקסימום אני זמינה אם את צריכה משהו.. יש לי דייט עם אלכס"

אני:"איך לא סיפרת לי על זה?! מה דייט ? איפה דייט? מי זה אלכס?"

רוני:" 'אמא' אני אהיה בסדר.. חחח מה זה כל הפארנויה הזאת?? את הפרטים העסיסיים אני אספר לך אחר כך ביתניים תגידי לו כן"

אני:"טוב חסר לך אחר כך לא לספר לי.."

רוני:" טוב טוב 'אמא'.. יאללה ביי כפרע דברי איתי אחר כך"

אני:"ביי"

22:15 שלחתי לו הודעה "בכיף..."

23:00 הוא בא לאסוף אותי

אמרתי להורים תירוץ כזה לא אמין.. אין לי מושג איך הם מאמינים לי..

23:30 הגענו לים הכרתי כמה ידידים שלו וכמובן נרגילה ובירות.. הוא לא הסכים לי לישתות עוד אחד שמתייחס אליי כמו אל תינוקת??

00:05  הוא הציע לי ללכת איתו קצת לטייל לבד.. חשבתי שזאת הזדמנות..

הוא:"תקשיבי אני רוצה לשאול אותך משהו.."

אני:"שאל.. חופשי.."

הוא:"יש לי מישהי שאני מחבב אבל היא גדולה מימני.. היא כל הזמן מראה לי סימנים.. אבל אני לא יודע מה לעשות.. ניראלך שאני צריך ללכת על זה?"

אני:"אם היא מוצאת חן בעיניך אז כן.."(כל מה שחשבתי עליו זה שאני רוצה לדקור אותה ואותו)

בסוף.. הוא כמו כולם.. כמו כל הגברים..א-כ-ז-ב-ה

אחרי זה חזרנו לכולם.. העמדתי פנים כאילו הכל בסדר.. כשבתוכי התפוצצתי

01:00 הוא הקפיץ אותי הבייתה..

אוףף כל כך נמאס לי.. למה כל מי שאני רוצה ליהיות איתו זה בלתי אפשרי?!

אני הולכת להתקלח ולנוח.. רק בחלומות הנסיך יופיע לי.. עלק נסיך גם שם בטח משהו יישתבש..

 

נכתב על ידי , 19/10/2008 20:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

220
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללובצ'קה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לובצ'קה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)