סבתא התקשרה:"סבא נעלם את יודעת איפה הוא?"ישר ניכנסתי לפראנויות
התקשרתי לאמא,לאבא
אבא נסע מירושלים לקריה
וכולם התחילו לחפש אותו
גם למשטרה הם התקשרו
כל כך הרגשתי חרא שאני יושבת בבית בלי לעשות כלום,בלי לחפש
הייתי צריכה להשאר בבית למיקרה שהוא יבוא
17:00 אמא התקשרה וקראה לי לבוא איתם
אני ואמא נסענו לשוק
חיפשתי אותו
קיוויתי
קיוויתי שהוא יישמע את הקול שלי ויענה
אבל הוא לא ענה
וזה הדאיג
חיפשנו אותו כל מקום,התייאשנו כבר
התקשרנו לדוד שלי
על דוד שלי בקצרה:לפני 4 שנים היה סיכסוך בין אישתו של דוד שלי
לבין סבא שלי זה היה סיכסוך כל כך מפגר
זה היה על זה שהוא לא התלהב מהמסיבה שעשו
לקראת הנכדה שלו שנולדה
היא ציפתה שהוא ייקפוץ לשמים..
אחרי 4 שנים התקשרנו אליהם ואמרנו שסבא נעלם
דוד שלי הצטרף לחיפושים
בלילה נישארתי לישון בדירה של סבא עם סבתא
קיוויתי שהוא יופיע
הרגשתי שהוא חי
הרגשתי בתוכי
הרגשתי שיהיה בסדר ויימצאו אותו אבל אחרי הרגע הזה
בא הרגע של החוסר ביטחון
של למה הוא לא הופיע,למה לא מצאו אותו
וככה עבר הלילה
לא ישנתי ביכלל
בבוקר התעוררתי ואמרתי לאמא שאני אלך לביצפר
ככה לפחות אני לא אתחרפן,ואני יוכל להוציא
עצבים על המורות,החברות
באתי לביצפר והייתי עם חברה
הברזנו משיעור ספורט
ואז בא ליאור הוא אמר שיש לו משהו לספר לי
הוא סיפר לי שסבא מת
למה לא הודיעו לי?!
למה גם הם מתייחסים אליי כמו אל ילדה קטנה?!
זה סבא שלי יש לי את כל הזכויות בעולם לדעת מה קורה איתו
התקשרתי לאמא ושאלתי אותה מה קורה
היא אמרה שהם לא מצאו אותו עדיין
כל כך נישבר לי שהם מתייחסים אליי כמו אל תינוקת
כולם החזיקו אותי
השתוללתי לא יכולתי כל כך כאב לי
חזרתי הביתה אמא לקחה אותי
היא אמרה לי שסבא בטיפול נימרץ
אולי זה באמת ככה וליאור שיקר
חזרתי הבייתה וראיתי את דוד שלי ואשתו יושבים עם אבא במטבח
הם הביאו לי נשיקה ואמרו כמה שגדלתי
הרגשתי שמשהו לא בסדר
למחורת כשחזרתי הבייתה אמא אמרה לי שהוא מת
זה כל כך כאב
זה סבא שלי,האבא השני שלי
הבן אדם שבילה איתי את רוב היום,כל יום
הבן אדם שגידל אותי
שידעתי שאם אני רוצה לברוח הוא יהיה זה שיגן עליי
באש ובמים בכל מצב הוא יקריב למעני את החיים שלו
למה לא הערכתי אותו?! הכל קרה ביגללי
ביגללי הוא מת
כי לא התנהגתי אליו יפה
כי לא התייחסתי אליו יפה
כי התעצבנתי עליו שהוא שואל אותי הרבה שאלות
כל מה שהוא רצה זה רק לדעת מה איתי
רצה להתקרב אליי
אבל אני ריחקתי אותו מימני
לא רציתי שהוא ידע מה עובר עליי
אני כל כך מתחרטת
אני רוצה לחזור בזמן
אני לא מאמינה שסבא שלי ניפטר,מת לא רוצה להגיד את זה בעדינות
אני לא רוצה ליחיות
אני לא רוצה להסתכלת קדימה
אני כל כך מצטערת על הכל
אני לא מבינה למה צריך ליחיות אם מתים בסוף
מה לעזאזל המטרה שבישבילה חיים
באותו יום התברר לי שסבתא באה לגור איתנו
יופי עכשיו אני כל יום אראה אותה ואזכור שאין סבא
סבא אני אוהבת אותך ואני תמיד יואהב אותך אתה תמיד אצלי בלב ותמיד אתה תיהיה הסבא היחיד שלי אני כל כך מצטערת
אחרי זה ניסיתי לצאת עם חברים,לשכוח
אבל כל אחד בתקופה הזאת תקע לי סכין בגב
כולם..
החברים,אחי ואפילו ההורים שלי
אני לא מבינה מה הטעם ליחיות
אין לי סיבה ליחיות
אני פותחת שביתת רעב
את הרגע שאני אהיה חיוורת,שאני אתעלףֿ,שאני ימות
-המשך יבוא-