מצטערת.... נו מה אני יעשה המחשב שלי נדפק ולא יכולתי להיכנס לאינטרנט מלא זמן , לא יכולתי לעדכן
וגם לא נכנסתי לכל מי שהגיב....
טוב אני אמשיך בסיפור ואחר כך אעשה סבב בלוגים.
סוף הפרק הקודם:
אחר הצהריים חזר אדם מבית הספר אל הדירה. בפנים הייה איש גבוהה אם מסכה שחורה על פניו , הופך
את כל הרהיטים בבית .
"ילד!" צעק כשהבחין בו ומיהר לסגור את הדלת. "איפה ההורים מחביאים את הכסף?" שאל והיתקרב אליו.
"אני.... אני לל.. לא יודע..."אדם התחיל לגמגם מרוב פחד.
"תראה חמוד" אמר , הוציא אקדח מכיסו והתחיל להעביר אותו בין שתי ידיו."שנינו יודעים שאתה יודע, פשוט תגיד
לי ולא יקרה כלום..."
"באמת ש..שאני לא יודע...." אדם התחיל לרעוד מרוב פחד.
"אז תכשיטים?, איפה אמא מחביאה את התכשיטים?" הוא התחיל לקרב את האקדם לעבר אדם.
"אין ...אין לנו דברים כאלה"
"תראה ילד!" צעק והצמיד את האקדח לאדם."אני לא משחק! איפה הכסף!?" צעק.
"באמת שאני לא.."
בום! נשמעה יריה.

רוקסי ודן חזרו אל המרפאה ומצאו אותה ריקה.
"סוף סוף קצת שקט..." מילמלה רוקסי והיתישבה על אחת הספות מסמנת לדן להיתישב לידה.
"כן ... סוף סוף" אמר דן והיתישב לידה.
"דן..." אמרה רוקסי בקול שקט והניחה את ראשה על על חזהו של דן.
"מה?" שאל דן תוך כדי שהוא מעביע יד בשיערה.
"הייתה לך פעם חברה?"
" לא... לך?"
"חברה הייתה לי חבר לא...זאת אומרת איך אתה מגדיר חבר..."
"היתאהבת פעם?" שאל דן .
רוקסי לא יכלה לענות, היא רק הקשיבה לקצב הנשימות של דן וכאילו היתמכר אליהן. "כן..." ענתה בקול שקט.
"מתי?"
"אני עניתי לך כבר על שאלה אחת עכשיו תורי " ניסתה רוקסי להיתחמק.
"טוב אז מה את רוצה לשאול?"
"אם אתה היתאהבת פעם?"
"כן.... בחורה אחת שעשתה לי משהו בלב , אני לא יודע אם בדיוק היתאהבתי אבל ... " ענה דן והיסתכל על רוקסי.
" טוב אז גם אני חושבת שאיזה בחור צבט לי קצת את הלב ..."
"מי זה?"שאל דן
"מי זאת?החזירה רוקסי ובתנועה עדינה היתנקה מדן מסתכלת לתוך עיניו ומעבירה יד רכה על פניו , היא קירבה
את פניה לפניו, שפתיה נוגעות לא וגעות בשפתיו וברגע אחד מצאו את עצמם דן ורוקסי בנשיקה עדינה , קטנה
אבל אם הרבה רגש שהיצתבר אצל שניהם כל כך הרבה זמן .
"אני חושב שזאת את ..." מילמל דן אחרי ששפתיהם היתנתקו.
"חושב?" שאלה רוקסי ועיקמה את פניה.
"בטוח" דן תיקן את עצמו , חייך חיוך קטן לרוקסי ונישק אותה, הפעם נשיקה סוחפת וגדולה.
"לא, דן אני מצטערת אני לא יכולה" רוקסי מיהרה להפסיק את הנשיקה.
"למה לא?" היתפלא דן.
"כי פשוט לא , אני לא יכולה וזהו , בוא נשכח ממה שהייה פה..." אמרה רוקסי במבט רציני.
"אבל את ... אנחנו ... נישקת אותי !" אמר דן נעלב.
"אני יודעת ,ואני גם לא מתחרטת על זה , אבל בוא נשאיר את זה בתור זיכרון טוב מהעבר טוב?" רוקסי היסתכלה
לתוך עיניו של דן מנסה לקבל ממנו שיתוף פעולה.
"אני כרגע אמרתי לך שאני אוהב אותך , איך אפשר לעבור את זה ככה?"דן סירב להאמין שזה מה שקורה.
"אני מצטערת, ממש , די נו פריטי בוי אנחנו ידידים טובים לא יותר מזה..."
"לא יודע בילבלת אותי ..." אמר דן , קם ויצא מהבניין בכעס.
___________________________________________________________________________
דפיקה נשמעה על דלת ביתם של הוריו של דן.
"לוסי!" אמרה אימו של דן כשראתה את לוסי עומדת בפתח הדלת.
"אני צריכה לדבר איתך" אמרה לוסי וניכנסה.
"את בסדר?, קרה משהו לדן?" אימו של דן נלחצה .
"לא , לא הכל בסדר , אני רק צריכה להודיע לך משהו." אמרה לוסי בטון רציני והיתישבה על אחת הספות.
"מה קרה?" אימו של דן היתישבה לצידה.
"יגאל נמצא?" שאלה ובחנה סביבה.
"לא הוא יצא ..."ענתה
"יופי אז תקשיבי , בעוד יומיים בשעה 13:00 דן רוצה להיפגש איתך.."
"מה איפה?" אימו של דן קטעה את לוסי מרוב היתרגשות.
"בקפה שאתם תמיד הולכים עליו והוא ביקש שלא תגידי שום דבר ליגאל "
"הוא אמר לך למה?" שאלה אימו של דן מתרגשת .
"הוא אמר שהוא צריך לבקש ממך משהו ואחר כך הוא יחזור הביתה" חייכה אליה לוסי.
"אני לא מאמינה!"אמו של דן הייתה מאושרת וקפצה על לוסי מרוב היתרגשות.
_________________________________________________________________________
דן שוטטת ברחובות זמן מה 'ללוסי' מחשבותיו הנחו אותו ורגליו הובילו אותו אל ביתה של לוסי.
"שיט!"מילמל דן כשדפק בדלת ואיש לא ענה לו .
הוא הדביק את גבו לקיר והחליק לאט לאט לריצפה , הוא תפס את ראשו בין שתי ידיו ונשך את שפתיו
'אתה גבר , אל תבכה כמו אפס' מחשבה אחת הנחתה אותו.
"דן?" נשמע קול מוכר מעליו .
דן הרים את עיניו וראה את לוסי ומעליו.
"מה אתה עושה פה?"שאלה מופתעת .
"אני יכול להישאר פה ללילה?" שאל דן והיתרומם .
"כן בטח! הייתי אצל ההורים שלך עכשיו" אמרה תוך כדי שפתחה את דלת הבית.
"דיברת אם אמא שלי ?"
"כן , והיא מאוד מתרגשת לראות אותך" אמרה לוסי והעבירה יד בשיערו של דן.
"תודה..." אמר דן .
"לך להיתקלח ואל תצא מהמיים איזה עשה תסתכל איך אתה נראה!"
"אני לא יכול , אסור שידעו שהייתי פה.." דן השפיל את עיניו.
"אם מי כבר היסתבכת?" שאלה מודאגת
"אם עצמי ...." מילמל דן ונשכב על אחת הספות.
לוסי הלכה לכיוון המטבח והכינה לדן מגש אם אורז, שניצל ואפונה , מזגה לכוס גדולה קוקה קולה והגישה לדן.
"תאכל חמוד" אמרה כשהניחה את המגש בידיו של דן.
__________________________________________________________________________
האישה נכנסה אל הדירה ההפוכה מנסה למצוא רמז למה שקרה. על הריצפה מצאה בתוך שלולית דם
את אדם .
"לא, לא ,לא זה לא יכול להיות " מילמלה לעצמה והרימה אותו אל ידיה.
"אדם, אדם תתעורר , !" צעקה אליו , אבל הוא לא ענה , היא הצמידה את ראשה לחזהו , אבל לא נשמע משם
דופק .
"לאאאא!!!!!" צרחה מכאב עמוק למראה הילד הקטן והאהוב שאיבד את חייו ככה סתם.
היא הניחה אותו על המיטה ובמהירות היתקשרה להזמין אמבולנס .הרופאים קבעו את מותו בבית החולים .
"הוא הבן שלך?" שאל אותה הרופא.
"כן הייה...." היא פרצה בבכי ומיהרה להיסתק מבית החולים .
'אני צריכה למצוא אותה ' חשבה . היא תפסה את האוטובוס הראשון לכיוונה , כל הדרך חשבה על המילים,
איך תספר לה על האסון?.
היא הגיעה, פתחה את דלת הזכוכית הגדולה ומצאה אותה ישנה על אחת הספות .
"רוקסי חמודה..." העירה אותה בקול שקט.
"מה... מה קרה ?" רוקסי פקחה את עיניה והיתישבה.
"אני חייבת לספר לך משהו...." אמרה וליטפה את כתפה.
"מה מלכה, מה קרה? שאלה רוקסי מופתעת.

עכשיו אתם גם יודעים מי זאת האישה .... ואני מצטערת אם גם הפעם לא יצא לי להיכנס
לבלוגים כי אני מממש עיפה ויש לי מלא לימודים על הראש....
אני אפצה את כלום ...
וה אם סתם בא לכם לשמוע שיר יפה שיכול להיתחבר גם לסיפור

-עריכה-
מישהו רוצה להוציא עצבים?
הי חברים אני לא שק איגרוף לכו תוציאו את האגרסיות שלכם על מישהו אחר!
תסלחו לי כן ? אבל אני קצת עצבנית כי אני לא מוכנה שידרכו עלי!
סתם וגם .. חשבתי עליו.... אוף די למה הוא לא יוצא לי מהראש!!?
שיעלם פשוט יעלם לי מהחיים ויופיע מישהו יותר טוב!
אבל התמונה שלו, מחייך לא יוצאת לי מהראש , לא עוזבת אותי כאילו משהו , מישהו דווקא
עכשיו , שבוע לפני שאני רואה אותו מדביק לי אותו מול הפרצוף כדי לגרום לי לסבול....
ולא , אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו אפילו לא נראה לי .... אבל יש לי משהו אליו , זה בטוח.... רק שאני
לא יודעת מה....
טוב הייתי חייבת לפרוק...
ביי
תחרות שאני משתתפת בה :)