לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כי nono זה אופי!


בלוג מה כבר יכול להיות...

Avatarכינוי:  *nono*

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

פרק 14


אתם מאמינים שאם לא רואים מישהו הרבה זמן אז הרגשות אליו משתנים?

ואם רואים אותו רק בזיכרון , עדיין אפשר לאהוב?

אני לא יודעת מה יקרה כשאני אפגוש אותו, רוב הסיכויים שבכלל לא נדבר, שהוא אפילו לא יגיד לי שלום

או יסתכל עלי .

אולי אני באמת צריכה לשכוח ממנו , למצוא לי מישהו אחר ולהמשיך הלאה , בלעדיו.

 

סוף הפרק הוקדם:

'אני צריכה למצוא אותה ' חשבה . היא תפסה את האוטובוס הראשון לכיוונה , כל הדרך חשבה על המילים,

איך תספר לה על האסון?.

היא הגיעה, פתחה את דלת הזכוכית הגדולה ומצאה אותה ישנה על אחת הספות .

"רוקסי חמודה..." העירה אותה בקול שקט.

"מה... מה קרה ?" רוקסי פקחה את עיניה והיתישבה.

"אני חייבת לספר לך משהו...." אמרה וליטפה את כתפה.

"מה מלכה, מה קרה? שאלה רוקסי מופתעת.

"רוקסי..." מלכה היתישבה מולה בעיניים נפוחות ואדומות מבכי.

"מה קרה מלכה, אל תדאיגי אותי..." רוקסי לא הבינה מה קורה.

"אני ... אני צריכה לספר לך סיפור...." אמרה מלכה והניחה יד על רגלה של רוקסי.

"מה סיפור מה אני ילדה בת 5?!" שאלה רוקסי בציניות.

"פעם אחת..." התחילה מלכה לספר ורוקסי לא קטעה אותה. " הייתה ילדה , שהייה לה קשה בחיים .

הייתה לה רק קרן אור אחת בדמות של ילד קטן שאותו כל כך אהבה." מלכה נעצרה והיסתכלה על רוקסי,

עיניה היו מרוכזות במלכה והיא אפילו לא מיצמצה .

היא המשיכה:" יום אחד, קרה לה מקרה נורא , והיא החליטה בעקבותו לעזוב את הבית , היא עזבה את הילד,

עזבה את אימה וברחה מהבית. אמה של הילדה החליטה לשלוח את הילד לאימוץ ומסרה אותו לאישה אחת

שהכירה כדי שתטפל בו . האישה גידלה אותו בהרבה חום ואהבה במעט שהייה לה .

יום אחד היא מצאה בתוך עגלת התינוק שלו מחברת ישנה , היא פתחה אותה וגילתה יומן , יומן של אותה

הילדה שאהבה כל כך את הילד וכל כך סבלה בחייה. כל ערב, לפני השינה הייתה מקריאה לילד קטע מהיומן

ומבטיחה לו שבקרוב הוא יפגש אם אותה הילדה , והוא, הוא הייה מאושר .

הילדה גדלה , נהפכה לנערה יפה ומצאה לה מקום מסתור בעיר ואולי אפילו אהבה . הילד גדל , הוא בן 8

והיומן כמעט ונגמר ."   מלכה היסתכלה על רוקסי במבט רך והבחינה בדמעה קטנה שזולגת מעינה של רוקסי.

מלכה ידעה שעכשיו צריך להגיע הסוף הנורא, אותו היא כל כך מפחדת לספר לרוקסי , וגם להזכיר אותו

לעצמה .

"היום, הילד חזר מבית הספר מאושר כמו תמיד , ואיש רשע אחד שהייה באותו זמן בבית ...." מלכה הישתתקה,

בלעה רוק ועיניה נצצו מדמעות.

"הוא ירה בו, והעביר אותו למקום רחוק משלנו ... " מלכה הישתתקה ונשכה את שפתיה על מנת לא לבכות ,

היא חייבת להיות חזקה בשביל רוקסי חשבה.

"אדם.." מילמלה רוקסי והניעה את ראשה מצד לצד באיטיות. "את משקרת..." הביטה בפניה של מלכה.

"הלוואי והייתי ..." מלכה השפילה את מבטה.

"הוא לא מת, את משקרת , הוא חיי ואני אמצא אותו !" צעקה רוקסי .

"רוקסי אני מבינה אותך , גם לי זה כואב אבל זאת המציאות , הוא איננו..." ניסת מלכה להרגיע את רוקסי .

"שקרנית!! " צרחה רוקסי ודמעות ירדו מעיניה "אני לא מאמינה לך!!, את סתם מנסה לשמור אותו לעצמך!!"

"את רוצה לראות אותו?" שאלה אותה מלכה בקול שקט.

"מה..? " מילמלה רוקסי.

"בואי איתי..." אמרה מלכה , תפסה את ידה של רוקסי והובילה אותה לכיוון היציאה.

______________________________________________________________________________

דן שכב על הספה בבית של דודתו לוסי , עיניו נעצמו לאט, לאט . כבר הרבה זמן שלא הצליח להרדם

ככה בנוח ועוד על בטן מלאה . הוא חשב על רוקסי , ועל מה שאמרה לו , הוא לא הייה מוכן להניח לזה ,

הוא אוהב אותה , מה לא נכון זה ?, למה היא לא רוצה להיות איתו?.

"דן חמוד..." העירה אותו לוסי משנתו.

"מה?" שאל דן והיתישב  לצידה בספה.

"מה קרה שבאת הנה?" שאלה לוסי בטון מודאג והעבירה יד בשיערו של דן .

"כלום אני..."

"משהו מטריד אותך?"

"אם מישהו שאת אוהבת הייה משנק אותך ואחר כך אומר לך שהוא לא רוצה להיות איתה , מה היית עושה?"

שאל דן בפתאומיות.

"אני... אני הייתי " עינייה של לוסי ריפרפו , היא תפסה את ראשה ונפלה בבת אחת על הריצפה תוך כדי שראשה

פוגע בשולחן ומתחיל לדמם.

"לוסי!" לוסי!" צעק דן וניסה והעיר אותה תוך כדי שהוא מנער אותה.  

בזריזות לקח את הטלון שהייה מונח על השולחן והיתקשר ל101.

"אני צריך אמבולנס דחוף!" צעק לתוך השפורפרת .

הבחור בצד השני לקח מדן פרטים על המקרה ומיקום ושלח אליו אמבולנס.

האמבולנס הגיע, והבחורים שהיו עליו לקחו את לוסי לתוכו.

"איך אתה קשור אליה?" שאל אותו אחד מהם.

"היא דודה שלי ... אני יכול לבוא איתם ?" שאל דן בדאגה

"עלה , אבל אל תפריע!" פקד עליו וסימן לו לעלות לאמבולנס.

___________________________________________________________________________

רוקסי ומלכה הגיעו לבית החולים , מלכה דיברה שם אם כמה אנשים והם הובילו אותם לחדר קר,

"הינה..." אמרה מלכה כשנכנסו. "אני נשארת כאן, אני לא מסוגלת..." הוסיפה.

רוקסי ועוד רופא נכנסו לחדר , הוא הרים מאין בד כחול ולעיניה נגגלו פניו של אדם , יותר בוגרות

וגם יותר יפות , אבל זה הייה אדם שלה .

"אדם..." מילמלה רוקסי ודמעות זלגו מעיניה. בזריזות חיבקה אותו ולחשה לו:" למה חמוד שלי?, למה?

לא יכולת לחכות לי?לא יכולת להודיע לי שאתה הולך? הייתי מצטרפת אלייך , אני כל כך אוהבת אותך...."

היא פרצה בבכי והרופא הניח יד על כתפה .

"זה הוא?" שאל בקרירות

"כן זה אדם.." אמרה רוקסי בבכי.

"רק היינו צריכים שתזהי אותו , עכשיו תתלוי אלי החוצה." תפס בידה של רוקסי וגרר אותה אל מחוץ לחדר.

היא לא הורידה את מבטה ממנו , כל כך הרבה זמן חיכתה לרגע שתמצא אותו , והינה עכשיו , כסוף סוף

היא רואה אותו הוא מת, כמו כל מה שטוב בחים שלה.

הא נפלה בוכה אל זרועותיה של מלכה שהיצטרפה גם היא אל הבכי .

_____________________________________________________________________________

"ילד תחכה כאן!" צעק אליו אחד האנשים כשנכנסו לבית החולים.

"אבל מה יהייה איתה?" צעק אליו

"אנחנו נעדכן ברגע שנוכל" מיהר לענות והיסתלק משם.

דן מצא את עצמו משוטט בבית החולים , עובר בין המחלקות , הקומות , מבולבל ודואג ללוסי .

מרחוק הוא הבחין בשתי נשים , יושבות מחובקות , הן היו לו מוכרות , הוא היתקרב אליהן והבחין

במלכה ורוקסי .

"דן .." היתרוממה מלכה מהחיבוק והביטה על דן בעינים דומעות.

"מה... מה אתן עושות פה?" שאל דן מופתע.

"זה אדם..." היסתובבה רוקסי אל דן והביטה בו . "הוא מת..."

זהו לעכשיו , הפרק הבא יהייה הפרק האחרון , אז יש למה לצפות :)

 

נכתב על ידי *nono* , 31/8/2008 14:50  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 13


מצטערת.... נו מה אני יעשה המחשב שלי נדפק ולא יכולתי להיכנס לאינטרנט מלא זמן , לא יכולתי לעדכן

וגם לא נכנסתי לכל מי שהגיב....

טוב אני אמשיך בסיפור ואחר כך אעשה סבב בלוגים.

סוף הפרק הקודם:

אחר הצהריים חזר אדם מבית הספר אל הדירה. בפנים הייה איש גבוהה אם מסכה שחורה על פניו , הופך

את כל הרהיטים בבית .

"ילד!" צעק כשהבחין בו ומיהר לסגור את הדלת. "איפה ההורים מחביאים את הכסף?" שאל והיתקרב אליו.

"אני.... אני לל.. לא יודע..."אדם התחיל לגמגם מרוב פחד.

"תראה חמוד" אמר , הוציא אקדח מכיסו והתחיל להעביר אותו בין שתי ידיו."שנינו יודעים שאתה יודע, פשוט תגיד

לי ולא יקרה כלום..."

"באמת ש..שאני לא יודע...." אדם התחיל לרעוד מרוב פחד.

"אז תכשיטים?, איפה אמא מחביאה את התכשיטים?" הוא התחיל לקרב את האקדם לעבר אדם.

"אין ...אין לנו דברים כאלה"

"תראה ילד!" צעק והצמיד את האקדח לאדם."אני לא משחק! איפה הכסף!?" צעק.

"באמת שאני לא.."

בום! נשמעה יריה.

רוקסי ודן חזרו אל המרפאה ומצאו אותה ריקה.

"סוף סוף קצת שקט..." מילמלה רוקסי והיתישבה על אחת הספות מסמנת לדן להיתישב לידה.

"כן ... סוף סוף" אמר דן והיתישב לידה.

"דן..." אמרה רוקסי בקול שקט והניחה את ראשה על על חזהו של דן.

"מה?" שאל דן תוך כדי שהוא מעביע יד בשיערה.

"הייתה לך פעם חברה?"

" לא... לך?"

"חברה הייתה לי חבר לא...זאת אומרת איך אתה מגדיר חבר..."

"היתאהבת פעם?" שאל דן .

רוקסי לא יכלה לענות, היא רק הקשיבה לקצב הנשימות של דן וכאילו היתמכר אליהן. "כן..." ענתה בקול שקט.

"מתי?"

"אני עניתי לך כבר על שאלה אחת עכשיו תורי " ניסתה רוקסי להיתחמק.

"טוב אז מה את רוצה לשאול?"

"אם אתה היתאהבת פעם?"

"כן.... בחורה אחת שעשתה לי משהו בלב , אני לא יודע אם בדיוק היתאהבתי אבל ... " ענה דן והיסתכל על רוקסי.

" טוב אז גם אני חושבת שאיזה בחור צבט לי קצת את הלב ..."

"מי זה?"שאל דן

"מי זאת?החזירה רוקסי ובתנועה עדינה היתנקה מדן מסתכלת לתוך עיניו ומעבירה יד רכה על פניו , היא קירבה

את פניה לפניו, שפתיה נוגעות לא וגעות בשפתיו וברגע אחד מצאו את עצמם דן ורוקסי בנשיקה עדינה , קטנה

אבל אם הרבה רגש שהיצתבר אצל שניהם כל כך הרבה זמן .

"אני חושב שזאת את ..." מילמל דן אחרי ששפתיהם היתנתקו.

"חושב?" שאלה רוקסי ועיקמה את פניה.

"בטוח" דן תיקן את עצמו , חייך חיוך קטן לרוקסי ונישק אותה, הפעם נשיקה סוחפת וגדולה.

"לא, דן אני מצטערת אני לא יכולה" רוקסי מיהרה להפסיק את הנשיקה.

"למה לא?" היתפלא דן.

"כי פשוט לא , אני לא יכולה וזהו , בוא נשכח ממה שהייה פה..." אמרה רוקסי במבט רציני.

"אבל את ... אנחנו ... נישקת אותי !" אמר דן נעלב.

"אני יודעת ,ואני גם לא מתחרטת על זה , אבל בוא נשאיר את זה בתור זיכרון טוב מהעבר טוב?" רוקסי היסתכלה

לתוך עיניו של דן מנסה לקבל ממנו שיתוף פעולה.

"אני כרגע אמרתי לך שאני אוהב אותך , איך אפשר לעבור את זה ככה?"דן סירב להאמין שזה מה שקורה.

"אני מצטערת, ממש , די נו פריטי בוי אנחנו ידידים טובים  לא יותר מזה..."

"לא יודע בילבלת אותי ..." אמר דן , קם ויצא מהבניין בכעס.

___________________________________________________________________________

דפיקה נשמעה על דלת ביתם של הוריו של דן.

"לוסי!" אמרה אימו של דן כשראתה את לוסי עומדת בפתח הדלת.

"אני צריכה לדבר איתך" אמרה לוסי וניכנסה.

"את בסדר?, קרה משהו לדן?" אימו של דן נלחצה .

"לא , לא הכל בסדר , אני רק צריכה להודיע לך משהו." אמרה לוסי בטון רציני והיתישבה על אחת הספות.

"מה קרה?" אימו של דן היתישבה לצידה.

"יגאל נמצא?" שאלה ובחנה סביבה.

"לא הוא יצא ..."ענתה

"יופי אז תקשיבי , בעוד יומיים בשעה 13:00 דן רוצה להיפגש איתך.."

"מה איפה?" אימו של דן קטעה את לוסי מרוב היתרגשות.

"בקפה שאתם תמיד הולכים עליו והוא ביקש שלא תגידי שום דבר ליגאל "

"הוא אמר לך למה?" שאלה אימו של דן מתרגשת .

"הוא אמר שהוא צריך לבקש ממך משהו ואחר כך הוא יחזור הביתה" חייכה אליה לוסי.

"אני לא מאמינה!"אמו של דן הייתה מאושרת וקפצה על לוסי מרוב היתרגשות.

_________________________________________________________________________

דן שוטטת ברחובות זמן מה 'ללוסי' מחשבותיו הנחו אותו ורגליו הובילו אותו אל ביתה של לוסי.

"שיט!"מילמל דן כשדפק בדלת ואיש לא ענה לו .

הוא הדביק את גבו לקיר והחליק לאט לאט לריצפה , הוא תפס את ראשו בין שתי ידיו ונשך את שפתיו

'אתה גבר , אל תבכה כמו אפס' מחשבה אחת הנחתה אותו.

"דן?" נשמע קול מוכר מעליו .

דן הרים את עיניו וראה את לוסי ומעליו.

"מה אתה עושה פה?"שאלה מופתעת .

"אני יכול להישאר פה ללילה?" שאל דן והיתרומם .

"כן בטח! הייתי אצל ההורים שלך עכשיו" אמרה תוך כדי שפתחה את דלת הבית.

"דיברת אם אמא שלי ?"

"כן , והיא מאוד מתרגשת לראות אותך" אמרה לוסי והעבירה יד בשיערו של דן.

"תודה..." אמר דן .

"לך להיתקלח ואל תצא מהמיים איזה עשה תסתכל איך אתה נראה!"

"אני לא יכול , אסור שידעו שהייתי פה.." דן השפיל את עיניו.

"אם מי כבר היסתבכת?" שאלה מודאגת

"אם עצמי ...." מילמל דן ונשכב על אחת הספות.

לוסי הלכה לכיוון המטבח והכינה לדן מגש אם אורז, שניצל ואפונה , מזגה לכוס גדולה קוקה קולה והגישה לדן.

"תאכל חמוד" אמרה כשהניחה את המגש בידיו של דן.

__________________________________________________________________________

האישה נכנסה אל הדירה ההפוכה מנסה למצוא רמז למה שקרה. על הריצפה מצאה בתוך שלולית דם

את אדם .

"לא, לא ,לא זה לא יכול להיות " מילמלה לעצמה והרימה אותו אל ידיה.

"אדם, אדם תתעורר , !" צעקה אליו , אבל הוא לא ענה , היא הצמידה את ראשה לחזהו , אבל לא נשמע משם

דופק .

"לאאאא!!!!!" צרחה מכאב עמוק למראה הילד הקטן והאהוב שאיבד את חייו ככה סתם.

היא הניחה אותו על המיטה ובמהירות היתקשרה להזמין אמבולנס .הרופאים קבעו את מותו בבית החולים .

"הוא הבן שלך?" שאל אותה הרופא.

"כן  הייה...." היא פרצה בבכי ומיהרה להיסתק מבית החולים .

'אני צריכה למצוא אותה ' חשבה . היא תפסה את האוטובוס הראשון לכיוונה , כל הדרך חשבה על המילים,

איך תספר לה על האסון?.

היא הגיעה, פתחה את דלת הזכוכית הגדולה ומצאה אותה ישנה על אחת הספות .

"רוקסי חמודה..." העירה אותה בקול שקט.

"מה... מה קרה ?" רוקסי פקחה את עיניה והיתישבה.

"אני חייבת לספר לך משהו...." אמרה וליטפה את כתפה.

"מה מלכה, מה קרה? שאלה רוקסי מופתעת.

עכשיו אתם גם יודעים מי זאת האישה .... ואני מצטערת אם גם הפעם לא יצא לי להיכנס

לבלוגים כי אני מממש עיפה  ויש לי מלא לימודים על הראש....

אני אפצה את כלום ...

וה אם סתם בא לכם לשמוע שיר יפה שיכול להיתחבר גם לסיפור

video

-עריכה-

מישהו רוצה להוציא עצבים?

הי חברים אני לא שק איגרוף לכו תוציאו את האגרסיות שלכם על מישהו אחר!

תסלחו לי כן ? אבל אני קצת עצבנית כי אני לא מוכנה שידרכו עלי!

סתם וגם .. חשבתי עליו.... אוף די למה הוא לא יוצא לי מהראש!!?

שיעלם פשוט יעלם לי מהחיים ויופיע מישהו יותר טוב!

אבל התמונה שלו, מחייך לא יוצאת לי מהראש , לא עוזבת אותי כאילו משהו , מישהו דווקא

עכשיו , שבוע לפני שאני רואה אותו מדביק לי אותו מול הפרצוף כדי לגרום לי לסבול....

ולא , אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו אפילו לא נראה לי .... אבל יש לי משהו אליו , זה בטוח.... רק שאני

לא יודעת מה....

טוב הייתי חייבת לפרוק...

ביי

 
תחרות שאני משתתפת בה :)
       
נכתב על ידי *nono* , 26/8/2008 13:12  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שיט אני לא מאמינה! כתבתי אתמול פרק ,זה כתב לי שהוא שמר את זה בטיוטה ובגלל המחשב המפגר

שלי נפל האינטרנט והלך לי כל הפרק!

אני אנסה לשחזר אותו כי הוא באמת הייה יפה...

 

סוף הפרק הקודם:

"אני אפגוש אותה.." מילמל לעצמו הילד וחיוך היתנוסס על פניו.

"בוא נמשיך לקרא ואז תלך לישון טוב?" שאלה האישה ופתחה את המחברת.

"טוב!" ענה הילד והניח את ראשו על הכרית .

"אז בוא נתחיל.."

"רגע" קטע אותה הילד. "אני באמת אפגוש אותה?".עדיין היתקשה להאמין.

"כן אדם חמוד , בקרוב מאוד תפגוש אותה..."

כשראתה שעיניו של אדם נעצמות סגרה את המחברת , נישקה אותו נשיקה קטנה במצח והחזירה

את המחברת למגירה." לילה טוב חמוד" לחשה ויצאה מהבית.

______________________________________________________________________

למחרת בבוקר רוקסי מצאה את עצמה זרוקה על ספסל ברחוב . היא לא זכרה למה או איך , היא רק זכרה

את הפנים האלה  שכל כך לא רצתה לפגוש, ומאז הכל הייה שחור , שום זיכרון ושום דרך שממנה הגיעה

אל הספסל . הרחוב הייה לא מוכר ורוקסי ניסתה לחפש את המרפאה הנטושה ושכבר ראתה אותה מרחוק

לא יכלה שלא לרוץ לקראתה כאילו היתגעגעה אליה. היא ניכנסה דרך דלת הזכוכית הגדולה ישאר אל חדרה ,

אל דן . הוא הייה על הריצפה , ישן שינה עמוקה . רוקסי היתישבה לצידו ובעדינות הושיטה יד וליטפה את פניו.

הוא היתעורר בבהלה.

"סליחה לא היתכוונתי" מיהרה רוקסי להוריד את ידה מפניו של דן.

"לא היתכוונת למה?" שאל דן בקול ישנוני ובחיוך קטן.

"להעיר אותך " ענתה רוקסי.

"אין דרך יותר טובה להיתעורר מזאת" חיוכו של דן היתרחב והוא היתישב מול רוקסי.

"תירגע טוב? הייה לך משהו על הפנים ורציתי להוריד אותו" אמרה רוקסי והרימה קצת את קולה.

"טוב, טוב מה שתגידי " ענה לה דן ופיהק.

"טוב יש לי משהו לספר לך" רוקסי שינתה נושא.

"אני מקשיב... את באמת נעלמת לי אתמול"

"אז תשתוק ותקשיב" ענתה המשיכה "הייתי בים אתמול כי אני תמיד הולכת לשם כדי להירגע, וכשרציתי לחזור

פתאום התחלתי ללכת לכיוון הבית שגרתי בו אם אמא שלי וחבר שלה , דפקתי בדלת ורק הוא הייה שם , נראה

לי שהיתעלפתי כשראיתי אותו ואז איכשהו הגעתי לספסל ברחוב אבל זה לא משנה." רוקסי נעצרה והביטה

בעיניו של דן.

"אז מה כן?" שאל דן.

"מה שמשנה זה שטעית , הבן שלו ואמא שלי לא גרים שם , כנראה הגעת לבית הלא נכון "

"לא , הבחור בתמונה הייה זהה לבחור שאני ראיתי אין מצב שאני טועה!"

"לא יודעת , מה שחשוב זה שאף אחד מהם לא יעזור לי למצוא את אדם..." רוקסי השפילה את מבטה.

"אבל אני כן ואנחנו לא הולכים לוותר עליו שמעת?" דן ניסה לעודד את רוקסי וליטף את כתפה. "הכל יהייה יותר

טוב , אני מבטיח" המשיך דן.

"מאיפה אתה יודע?" הרימה רוקסי את מבטה אליו.

"כי אני מתחנן לך הפתעה..." השיב דן

"אני שונאת הפתעות פשוט תגיד לי מה זה"

"אני לא אומר לך שום דבר"

"טוב לא צריך " רוקסי היתעצבנה.  "בוא נלך" שינתה את נושא השיחה "מזמן לא ניגנתי"

__________________________________________________________________________

לוסי היתעוררה בבוקר יחד אם כוס הקפה הרותח ופתחה את תיבת הדואר, בתוכה ראתה את המכתב מדן.

בזהירות ובמהירות פתחה אותו וקראה את השורות . 'חמוד שלי ' חשבה לעצמה ' אני כל כך מקווה שכשתחזור

ההורים שלך יראו איזה מלאך אתה, כי אני כבר רואה עכשיו'. היא היתארגנה ויצאה מהבית .

_____________________________________________________________________________

"בוקר טוב חמוד" העירה אותו האישה .

"בוקר טוב" ענה מנסה לפקוח את עיניו.

"הכנתי לך אוכל , תתארגן תאכל ותלך לבית הספר טוב?"שאלה בחיוך.

"בסדר" השיב בחיוך וקם מהמיטה.

"שלא תאחר בסדר אדם?" שאלה והיתקדמה לעבר הדלת.

"טוב!" צעק אדם בפה מלא משחת שיניים .

___________________________________________________________________________

רוקסי לקחה את הגיטרה ושניהם יצאו לכיוון המקום שבו רוקסי ניגנה בהתחלה.

"למה את הולכת לשם, אנשים לא יתנו לך כסף" אמר דן תוך כדי הליכה.

"זה עדיף מאשר שאתה תאלם לי פתאום לא?" רוקסי השיבה וקרצה לעבר דן.

הפעם היא היתמקמה בפינה אחרת של הרחוב שהייה נראה כמו שוק, הלבישהעל עצמה את הגיטרה והתחילה לנגן.

דן שמזמן לא שמע אותה מנגנת נשבה בקסמיה מחדש .

Nickelback - Far Away (מומלץ לשמוע)

הפעם היא לא רק ניגנה היא גם שרה, אולי לא הייה לה את הקול הכי יפה ונקי בעולם אבל בצירוף המנגינה

והמילים זה הייה כמו קסם . השיר,Far Away , המילים והמנגינה שלו נשמעו לרוקסי כמו תפילה, בקשה .

היא חשבה על אדם , כמה שהייתה רוצה שהוא יהיה לידה ברגע זה , ואולי גם קצת על דן שבזמן האחרון

התחילה להרגיש דברים מוזרים אליו , והוא עמד שם , מולה, מחייך מוקסם ממנה , והיא ממנו ברגע אחד

שהייה של שניהם , לרגע אחד לא שמו לב לכל האנשים ברחוב, זה הייהרק שניהם והשיר.

כשנגמר השיר דן מחא כפיים כל כך בהיתלהבות שהאנשים סביבו לו יכלו לעשות דבר אחר חוץ מלהיצטרף

אליו ולתת כמה מטעבות לרוקסי . רוקסי הייתה מאושרת , בפעם הראשונה בחייה הייה נראה לה שהינה,

משהוא אחד מסתדר לה.

_________________________________________________________________________

אחר הצהריים חזר אדם מבית הספר אל הדירה. בפנים הייה איש גבוהה אם מסכה שחורה על פניו , הופך

את כל הרהיטים בבית .

"ילד!" צעק כשהבחין בו ומיהר לסגור את הדלת. "איפה ההורים מחביאים את הכסף?" שאל והיתקרב אליו.

"אני.... אני לל.. לא יודע..."אדם התחיל לגמגם מרוב פחד.

"תראה חמוד" אמר , הוציא אקדח מכיסו והתחיל להעביר אותו בין שתי ידיו."שנינו יודעים שאתה יודע, פשוט תגיד

לי ולא יקרה כלום..."

"באמת ש..שאני לא יודע...." אדם התחיל לרעוד מרוב פחד.

"אז תכשיטים?, איפה אמא מחביאה את התכשיטים?" הוא התחיל לקרב את האקדם לעבר אדם.

"אין ...אין לנו דברים כאלה"

"תראה ילד!" צעק והצמיד את האקדח לאדם."אני לא משחק! איפה הכסף!?" צעק.

"באמת שאני לא.."

בום! נשמעה יריה.

אז אני מקווה שהצלחתי לשחזר אותו ..

תגידו לי מה חשבתם...

נכתב על ידי *nono* , 21/8/2008 12:26  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,790
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*nono* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *nono* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)