מצטערת על העיכב... הייה לי פרק והוא נמחק...
אז אני אנסה לשחזר אותו תהנו!
סוף הפרק הקודם:
"את רוצה לקנות משהו מהדיוטי פרי?" שאלה אותה אימה.
"לא ממש..."ענתה גאיה בקול שקט ומזלזל והיתישבה על אחד הספסלים שמיועדים לנוסעים.
גאיה שקעה במחשבות והירהורים , היא נורא רצתה להיתקשר לחבריה, לפחות להיפרד מהם לפני שהיא
עולה למטוס ונעלמת לה לאנגליה , לפחות להודיע לעידן שלא יתראו עוד ושמה שרצו לעשות מבוטל...
"גאיה יצחקי?" קטע קול גברי ונמוך את מחשבותיה.
"כן.." אמרה וראתה מולה בחור בחליפה שחורה.
"בואי איתי עכשיו.." אמרה ותפס בידה.
"אני לא באה איתך לשום מקום " אמרה גאיה והישתחררה מאחיזתו.
"את לא רוצה לעשות בעיות..." אמר ותפס שוב את ידה.
"אני לא הולכת איתך! אני לא יודעת מי אתה!"גאיה ניסתה להישתחרר אבל הפעם ללא הצלחה.
"אני מציע לך לא להישתולל יותר מידי..." אמר ,הזיז את קצה חליפתו וחשף בפניה אקדח שהייה מוחזק
על ידי חגורתו.
גאיה היסתכלה מבוהלת על האקחד ובאיטיות קמה ממקומה והלכה אחרי האיש ברחבי שדה התעופה.
הם עברו בין קומות ומקומות עד שהגיעו לאזור שבו הייה מסדרון ארוך ומלא משרדים. האיש הוביל אותה
לקצה המסדרון, למשרד צדדי וחשוך .
"שבי כאן!" אמר והצביע על כיסא באמצע החדר.
היא היתישבה מפוחדת והאיש יצא ונעל אחריו את הדלת. המקום הייה נראה כמו משרד רגיל, מולה הייה
שולחן כתיבה מעץ ומאחוריו מדף אם חוברות ומסמכים . על השולחן הייה מחשב אם מסך דק ולידו הייה
מונח בלוק כתיבה בצבע לבן אם עט שמחכה שיכתבו בו .
פתאום נשמע רישרוש מפתחות, הדלת ניפתחה ואל החדר נכנס אדם מבוגר בחליפה דומה לזו של האיש
שהביא אותה לשם .
"גאיה יצחקי?" שאל והיתישב בכיסא מאחורי שולחן העבודה.
"כן..." ענתה גאיה מפוחדת.
"ביתם של מיכאל ושרונה יצחקי?"האיש הוציא מתיק העור שלו כמה מסמכים .
כן..."
"תני לי בבקשה את היד שלך" אמר והושיט אליה את ידו.
"למה?" שאלה.
"חשבתי שכבר אמרו לך בדרך לא לעשות בעיות..." אמר והוציא מתיקו גם ערכה לטביעות אצבעות.
"אני לא נותת לך את הידיים שלי!" אמרה בטון תקיף.
"אני לא חושב שאת במצב של להיתווכח איתי" אמר ונעמד.
גאיה בזהירות ובאיטיות הוציאה את ידיה והניחה אותם על השולחן.
"ככה יותר טוב.." אמר והיתישב בחזר בכיסאו.
הוא לקח ממנה את טביעות האצבעות שלה ותיקתק כמה דקות במחשב.
"עכשיו אני יכולה ללכת?" שאלה בשקט.
"אנה גולדמן!" הכריז.
"מה?" שאלה מבולבלת.
"מעכשיו השם שלך הוא אנה גולדמן!" אמר בחיוך קטן .
"לא, השם שלי זה גאיה יצחקי ..."
"מעכשיו את אנה גולדמן ביתם של בנג'מין וג'סיקה גולדמן, ברור?" שאל והיתסכל העיניה.
"לא, זה לא ברור ... למה אתה משנה לי את השם?!"
"חשבתי שאמרתי לך לא לעשות בעיות לא? אז זה כולל גם לא לשאול שאלות מיותרות!"
"אבל.."
"שום אבל" קטע אותה " מהרגע הזה את אנה גולדמן ולא יעזור לך כלום , זה למענך ,תאמיני לי , אסור
לא לספר או לדבר אם אף אחד על מה שרה כאן עכשיו זה ברור?!" שאל בטון תקיף.
"כן..." ענתה גאיה והשפילה את מבטה.
"את יכולה ללכת עכשיו"
גאיה לא ענתה, בשקט קמה ויצאה מהחדר הישר אל אותו המסדרון , את הדרך זכרה, טוב, אולי לא ממש
מה שגרם לה קצת סיבוכים בדרכה חזרה , אבל לבסוף הגיעה חזרה לספסל בו ישבה.
"איפה היית חמודה?!" שאלה אותה אימה.
"אמ.. סתם בשירותים.." גאיה שיקרה .
"כל נוסעי טיסה 912 ללונדון היציאה למטוס דרך שער C1 תודה!"
"זאת הטיסה שלנו!" אמר אביה של גאיה בחיוך.
"בואי חמודה..." אמרה אימה והושיטה לה יד.
"אני באה , אני באה תרגעו..." גאיה היתעלמה מאימה והתחילה להיתקדם לעבר שער היציאה למטוס.
"אתה חושב שהום כבר דיבר איתה?" שאלה אימה של גאיה את אביה כשראתה שהיא כבר רחוקה מהם.
"נראה לי שכן... אי אפשר לדעת איתו..." ענה בשקט.
"מסכנה... זה קשה לה כל העיניין הזה..." אמרה מודאגת
"אל תדאגי , תהייה לה הסחת דעת מושלמת..." אמר בחיוך קטן.
"מה זה?" שאלה
"את תראי, כשזה יגיע את תראי , לא תוכלי לפספס את זה..."
"טוב תהייה בשקט עכשיו הגענו אליה." אמרה כשראתה שהיתקרבו לגאיה.
"שנה לוקח לכם!"אמרה גאיה
"טוב חמודה תרגעי, בואי נעלה למטוס..." אמרה אימה.
"מילות פרידה אחרונות מהארץ?" שאל אביה בחיוך.
"הייה נחמד להכיר..." אמרה גאיה בציניות והם נכנסו לתוך השרוול שמוביל למטוס.
"שלום!" אמרה הדילת שחיכתה בפתח המטוס."כרטיסים בבקשה"
"הינה!" אמר אביה של גאיה ושלף 3 כרטיסים מכיסו.
"זה מימין !" אמרה הדיילת בחיוך ושלחה אותם לחפש את מקומם.
"תודה!" אמרה אימה של גאיה בחיוך.
"הינה מצאתי!" אמר כשראה את המקומות שלהם.
"יופי..." אמרה גאיה ומיהרה להיתישב.
פתאום נשמע צילצול טלפון מתיקה של גאיה.
"מה עדיין לא כיבית אותו?" שאלה אותה אימה.
"לא.. נו מה הבעיה אני אכבה עכשיו ..." אמרה ומיהרה להוציא אותו מהתיק שלה.
פניה של גאיה קפאו , כשהיא ראתה שעל הצג כתוב "עידן".
תגידו לי מה חשבתם!
ושנה טובה לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*nono*