אני מזכירה לכם שברגע שמופיע כתב כזה הדמויות מדברות אנגלית.
תהנו!
סוף הפרק הקודם:
"טום"אמר והושיט לה את ידו
"גא...אה אנה"היא היתבלבלה ולחצה את ידו.
"שם נחמד..."אמר בחיוך "אבל אם לא אכפת לך , להמשיך לדבר במקום אחר ולא ליד השירותים."
"אמ.. בסדר... "גאיה הייתה שמחה למצוא מישהו להעביר איתו את הזמן .
"אני מצאתי מישהו בגילי ... אני איתו , כשננחת אני אבוא טוב?"שאלה את הוריה כשעברו לידם.
"אין בעיה חמודה תעשי חיים." אמר אביה בחיוך.
גאיה וטום היתקדמו לעבר מקומו של טוב.
"אתה עדיין לא סיפרתה לי מה בדיוק ההסחת דעת שתיחננת לה..."לחשה אימה של גאיה לאביה.
"חשבתי שכבר שמת לב.." ענה בחיוך קטן.
היא קרצה לו קריצה קטנה ולחשה "הבנתי". "אני רק מקווה שנעבור את כל זה בשלום..."
"אל תדאגי " אמר וכרך את ידו סביבה. "הכל יהייה יותר טוב ממה שחשבנו ותוך זמן קצר
אנחנו נהייה בחזרה שוב בארץ".
בינתיים בצד השני של המטוס , ישבו טום וגאיה והכירו אחד את השני .
"אז למה את נוסעת לאנגליה?"שאל
"להורים שלי יש איזו שליחות לעשות שם מטעם המדינה.... אני לא יודעת יותר מידי דברים על זה"ענה
בחיוך קטן."למה אתה נוסע?"
"אני חוזר מטיול שורשים קטן בישראל , את יודעת ירושלים , הגליל , אילת..."
"ואיך הייה?" שאלה
"נחמד... ישראל זו מדינה יפה" ענה בחיוך והיתמתח בכיסאו."עדיין לא אמרת לי בת כמה את "הפנה פתאום
חיוך קטן לגאיה.
"16 וקצת... אתה?" החזירה לו חיוך.
"כמעט 17".
'מוזר...' חשבה לעצמה גאיה ' הוא נראה הרבה יותר מבוגר מ17 , הגובה שלו, הצורת דיבור שלו , היא הרגישה
כאילו היא מדברת אם אדם שמבוגר ממנה ביותר מבערך חצי שנה'.
"את הולכת לגור בלונדון?"שאל אותה.
"כן... איך היא?"
"מדהימה,אחת הערים היותר יפות בעולם , יש לך מזל !" אמר בהיתלהבות שגרמה לגאיה לחייך.
"אתה גר שם?"
"כן , למעשה אני..."
"סליחה חמודה את יושבת לי במקום..." אישה מבוגרת בז'קט לבן קטעה את טום מדיבורו וביקשה מגאיה
לעזוב את המושב.
"אני מצטערת " אמרה גאיה בחיוך וקמה מהמושב.
"הייה נחמד לדבר איתך!" חייך אליה טום .
"גם איתך!" ענתה באותו חיוך והלכה לכיוון המושבים שלה ושל הוריה.
"מי זה?" שאל אותה אביה.
"סתם .. מישהו שדיברתי איתו..." ענתה גאיה באדישות ודחפה את אוזניות הMP4 לאוזניה.
"עזוב אותה שהיא אם מוזיקה אי אפשר לדבר איתה" אמרה אימה של גאיה לאביה.
"נוסעים יקרים שימו לב. אנחנו עומדים לנחות בעוד מספר דקות בנמל התעופה בלונדון , אנא הדקו
את חגורות הבטיחות , ישרו את המושבים וקפלו את המגשים שלפניכם . תודה!"
" שמעתם?! נוחתים בלונדון!" אמר אביה מתרגש.
"כן, כן שמענו...." אמרה גאיה באדישות.
תוך כמה דקות המטוס כבר נחת בלונדון ואיתו גאיה. היא ירדה מהמטוס בציפיה לפגוש אולי שוב את טום
שיעביר לה אולי גם את הזמן פה. אבל לא, הוא לא הייה שם , היא לא ראתה אותו גם שהיסתכלה טוב טוב
על המקום בו ישב, הוא כאילו נעלם , כאילו בכלל לא הייה , כמו רוח רפאים .
'חבל..' חשבה גאיה אבל היא הרגישה כאילו 2 מלאכים ישבים לה על הכתפיים. האחד , הרע אומר
לה ללכת ולמצוא את טום והשני , הטוב אומר לה שככל שתתקרב לטום היא תרגיש כאילו היא בוגדת בעידן
שכל כך אהבה. אולי טום באמת נועד רק להעביר את זמנה בטיסה, ואולי לא?
היא והוריה יצאו מהשדה תעופה , אביה תפס מונית והדריך את הנהג לכתובת החדשה שלהם.
גאיה כל הדרך ישבה והיסתכלה דרך החלון על המקום החדש שבו היא עומדת לבלות בזמן הקרוב
לפחות.
"הגענו" אמר הנהג בחיוך והושיט יד לאביה של גאיה. הוא הניח בידו שטר ועוד כמה מטבעות והם ירדו
מהמונית אל מול הבית החדש שלהם ,שהייה בעל 2 קומות וחצר קטנה מסביבו מוקפת בגדר.
"מוצא חן בעינייך?" שאלה אימה בחיוך.
"נגיד ש.." ענתה גאיה והיתקדמה לכיוון הבית.
"צריכות להיות לי פה מפתחות...." אמר אביה וחיטט בכיסיו עד שלבסוף מצא את המפתח ופתח את דלת הבית.
הבית הייה גדול , יותר אפילו ממה שגאיה חשבה. הוא הייה מרוהט בריהוט אנגלי מיוחד ועל הקירות היו
תמונות נוף של אנגליה ולונדון במיוחד, 'כנראה שמישהו גר פה עד לא מזמן , אחרת אין מצב שהבית במצב
כל כך טוב...' חשבה גאיה. היא טיפסה במדרגות הרחבות עד שהגיעה לקומה השניה שכללה מסדרון ארוך
ומצדדיו חדרים, מה שהזכיר לה קצת את המסדרון אם המשרדים בשדה התעופה. הקירות היו צבועים בצבע
קרם וגם כאן היו תלויות על הקירות תמונות .
גאיה ניגשה אל הדלת הראשונה ופתחה אותה בזהירות . בחדר הייתה מיטה זוגית אם מצעים לבנים ועליהם
המון כריות. ליד המיטה היתה כוננית קטנה ועליה מנורת קריאה ורודה. משמאל למיטה הייה ארון גדול יחסית
בצבע עץ כהה ועל הריצפה הייה שטיח לבן עגול.
גאיה ניכנסה אל החדר והיתישבה בזהירות על המיטה , היא הניחה את התיק על הריצפה ובחנה את החדר שוב .
הפעם גילתה גם עמדת איפור הכוללת מראה וכוננית גדולה.
'זה החדר שלי ....' חשבה וחיוך קטן עלה על פניה.
היא עזבה את החדר ונכנסה אל הדלת שהייתה לידו . זה הייה חדר האמבטיה שגם הוא הייה גדול ומרוהט.
ממול הייה החדר של הוריה ולידו הייה חדר קטן ששימש כחדר כביסה.
היא חזרה לחדרה ונשכבה על המיטה עד שצילצול טלפון הקפץ אותה משם.
'מגניב יש לי גם טלפון פה...' חשבה כשראתה את מכשיר הטלפון בחדרה. היא הרימה אותו אבל אביה כבר הקדים
אותה , מהטלפון היא שמעה קול שהייה לה מוכר, אבל מאיפה?
מקווה שאהבתם.... ו... אין לי ממש שם לסיפור...אני ממש מחפשת הצאות... למישהו יש רעיון?
שיר נחמד... לא יודעת התאים לי למזג אוייר ולמצב רוח....
http://www.youtube.com/watch?v=efakMyLlUCY
אהה ורציתי לשאול אותכםץץץ אתם רוצים פוסט אם הדמויות או שלהשאיר לכם
לדמיין .... כי אני יודעת שלפעמים זה הורס.... אז תגידו לי מה אתם מעדיפים:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*nono*