זו לא רק תאוות בשרים,
זו תשוקה אמיתית,
עמוקה, לתכלית
בלילה הזה,
שהוא כולו קלישאת נעורים עגומה,
אפופת עשן ונוטפת אלכוהול.
אני שלך,
בקלות בלתי נסבלת,
כמו שטר שנח על הבר,
כמו תקוות שתלויות באומץ נוזלי.
כמה כיף לנפנף במיניות הלא מגובשת שלנו, בהצהרות הנועזות, בכל המעשים הפזיזים שלא הקדשנו להם טיפת מחשבה.
זרות, ניכור, כאב עז- המוזיקה חזקה מכל אלה. החברות, השותפות,
כולנו מחפשות את עצמנו.
זה מצחיק, אבל אני מאמינה בתגליות המיסטיות שבאות אלינו יחד עם הכימיקלים- דרך זכוכית, שנצמדת אל זוג שפתיים, מחדירה תובנות שקופות אל הדם, עד שהן מתנקזות אל המוח העייף, שמנסה נואשות לקרוא בצורה הטובה ביותר את האותות, האורות בהם אנחנו מאביסים אותו.
תמיד אהבתי את השכרות, את הקריסה הטוטלית אל חיק השינה. את חכמת הגוף, שמפצירה בנו לצרוך מים ולהחזיר לעצמנו כוח, כדי להתפכח. הצמאון הזה, לפעמים גם הרעב, גורמים לי להרגיש מחוברת לעולם הזה.
אני מכונת ציד שמנסה ללא הפסקה להתביית על מטרות ראויות.
אל תנסו לעצור אותי
-
טליה,
שצריכה את האנרגיות שלכם מחר.
לילה טוב