תוכים זה לא הכל בחיים - רק אם הם טיפשים.

תוכי... ארה

הארות הוא הסוג הגדול ביותר מבין התוכים- פרט לסוג שנקרא ארה מיניאטורית, או ארה קטנה. מוצאם בדרום אמריקה, תוחלת החיים הממוצעת היא בין 80 ל- 90 שנים אך בשבי הם מגיעים בדרך כלל ללא יותר מ- 20 לרוב פחות. לרבייה הם בשלים מגיל 4 בערך, פרט לארות הקטנות שמגיעות לבגרות באזור השנתיים, בין הזכרים לנקבות אין הבדלים חיצוניים שניתן להסתמך עליהם. מראה- משתנה בין הסוגים השונים. הארות נחשבות לתוכים המובילים ביופיים, הם צבעוניים ומרשימים וכאשר הטיפול נכון נוצותיהם מבריקות ובריאות ואז הם יפים במיוחד. גודלם הממוצע הוא 75 ס"מ ללא הזנב הארוך ומשקלם בערך קילו - כמובן שנתונים אלו משתנים בין סוג לסוג. הארות הקטנות מגיעות ל- 35 ס"מ בממוצע ועד 400 גרם. אופי- משתנה מאוד מסוג לסוג. הארה הקטנה, הארה ירוקת הכנף והארה הכחולה- צהובה הן המומלצות ביותר לגידול, הן בעלות אופי רגוע ואינן תוקפניות- בדרך כלל כמעט ואינן נושכות, אך עם זאת אוהבות תעלולים ומשחקים וידועות בפעלולים משעשעים, היפראקטיביות ולהטוטנות. הן זקוקות לתשומת לב מרובה ולפינוק מצד אחד, אך מצד שני פינוק יתר עלול ליצור ציפור שדורשת תשומת לב בצרחות מחרישות אוזניים ולכן יש להימנע מכך אם אנחנו לא רוצים בעיות עם השכנים. סוגי ארה פחות מומלצים הם הארוגנית או האדומה, אדומת המצח- אשר שמה באנגלית יכול להיות מתורגם גם "כצבאית" או "לוחמנית" והקטלינה- כל אלו סוגים שידועים בנשכנות ואגרסיביות ובעיקר ברגזנות בלתי צפויה, למרות שהארוגנית נחשבת ליפיפייה ומאוד קלה לאילוף לתעלולים- אין זה הופך אותה לצפויה יותר או תוקפנית פחות. דיבור- כמובן שלא כולן ידברו אך אלה שכן נחשבות בעלות יכולת דיבור בינונית ומעלה- כאשר אלה בעלות היכולת הבינונית כנראה יתמחו יותר בחיקוי קולות באופן מוצלח ביותר. אינטליגנציה- מהבחינה הזו הארות נחשבות מובילות מבין התוכים, לצד הקקדו- קצת מאחורי הג'אקו. ניתן ללמד אותן תעלולים אין- ספור ובזמן משחקים ניתן לראות אותן מפצחות אתגרים ולומדות את המנגנונים מאחורי משחקים שונים. חסרונות- הבעיה העיקרית היא שרוב הארות משתמשות בצרחות רמות כדרך התקשורת העיקרית, מי שאינו יודע לנהוג נכון בארה עלול להחמיר את המצב ולעודד את הצרחות במקום להכחיד אותן. במקרים רבים הצרחות עלולות לייאש את הבעלים גם מאחר שלאלף אותן שלא לצרוח זהו תהליך ארוך מאוד (בערך חצי שנה) הדורש השקעה רבה מהבעלים. בעיות נוספות שעלולות לעלות הן למשל מריטת נוצות מאחר שהן עלולות לפגוע בעצמן, לכלוך רב וכמובן- החסרון הבולט ביותר הוא המקור החזק- כך שאם וכאשר הן נושכות זה מאוד מאוד כואב...

תוכי... אקלקטוס

מקורם של האקלקטוסים באוסטרליה, הם לא גדולים במיוחד- בממוצע 25 עד 30 ס"מ ללא זנב ומשקלם נע באזור ה- 400 גר' בערך. תוחלת החיים שלהם יכולה להגיע עד 30 שנה אך בשבי הם בדרך כלל מגיעים ל- 10 שנים או פחות. הם בשלים לרבייה בערך מגיל 4 ואין שום בעיה להבחין בין זכר לנקבה כפי שמצוין בהמשך. מראה- האקלקטוסים מתחלקים למספר סוגים שונים אך המשותף להם והמייחד אותם מכל תוכי אחר הוא השוני המהותי בין זכר לנקבה- הזכרים בעלי מקור בהיר, ירוקים ברוב גופם פרט לקישוטים ירוקים ואדומים על הכנפיים בבית החזה ובקדמת הראש לפעמים (תלוי בסוג) ואילו הנקבות מתהדרות בצבעי אדום וסגול יפיפיים ובעלות מקור שחור. דיבור- האקלקטוסים אינם דברנים טובים במיוחד, היכולת שלהם היא נמוכה יחסית כאשר הזכרים מוצלחים בכך יותר מהנקבות. אופי- גם כאן יש הבדלים משמעותיים בין הזכר לנקבה, הזכר רגוע וחביב, בדרך כלל עדין וחברותי, בעוד הנקבה עלולה להיות תוקפנית אפילו כלפי בן זוגה ואף לתקוף אותו עד כדי הרג- זהו התוכי היחיד שבו נצפתה התנהגות כזו מצד הנקבה כלפי הזכר שלה.

תוכי... קקדו

הקקדו הם משפחה מורחבת יחסית שרובה מאוסטרליה אך חלקם מגינאה, מהפיליפינים, אינדונזיה ועוד... הוא גדול יחסית וגודלו משתנה מסוג לסוג, משקל ממוצע של הסוגים הוא חצי קילו אך המולוקי וצהוב- הציצית הענק למשל יכולים להגיע גם לקילו ויותר. הם יכולים לחיות עד 50 שנה בערך אך הממוצע בשבי הוא 17 מגיע רק עד 20 שנה ובדרך כלל פחות. הקקדו בשל לרבייה מגיל שתיים ומעלה וההבדל בין הזכרים לנקבות הוא בצבע העיניים- בהיר יותר אצל הנקבה (בין חום לחום אדמדם) וכהה אצל הזכר (בין חום כהה לשחור), אם כי לא בכל הסוגים ניתן להבחין בהבדל. מראה- המראה משתנה מסוג לסוג אך הם בעיקר בהירים, לבנים, ורוד- אפרסק או ורדרדים, בעלי ציציות בצבעים שונים- כתום, צהוב, לבן וורוד. צבעי הקקדו אומנם פחות מרשימים ובוהקים מתוכים אחרים, אך הציצית המעטרת את ראשם כמו כתר מעניקה להם ייחוד מרשים במיוחד כשהם פורשים אותה ומשוויצים בה. דיבור- לקקדו יכולת דיבור בינונית, כאשר המוכשר ביותר בתחום זה הוא הקקדו המולוקי, הם מחקים קולות אך הדיבור לעיתים קרובות אינו ברור ואינו רצוף. עם זאת התמדה וגידול נכון יכולים ליצור דברן לא רע. אופי- מבין כל התוכים זהו התוכי הכי מתפנק, הכי מתלטף ושהכי נהנה ממגע ותשומת לב, הקקדו הוא פשוט כדור נוצות של פינוק ומתאים בעיקר למי שיש הרבה זמן להשקיע בו ולתת לו את תשומת הלב שהוא זקוק לה. הם בדרך כלל אינם תוקפניים אלא עדינים ואוהבים, אם כי עקשניים ביותר, כאשר הם מרגישים שאינם מקבלים מספיק תשומת לב הם ידרשו אותה בתוקף בצרחות רמות ומחרישות אוזניים. אינטליגנציה- הקקדו אינטליגנטיים ביותר, חוכמתם באה לידי ביטוי בעיקר בחוש טכני מפותח- הם לומדים מהר מאוד לפתוח את דלתות הכלוב גם אם יש עליהן בריח, הם יכולים לפתוח קשרים, לומדים לפתור משחקים מאתגרים במיוחד והכי חשוב- לומדים מהר מאוד שהצרחות שלהם מביאות את בעליהם בריצה, מה שגורם להם לצרוח עוד ועוד... חסרונות- תוכי זה משתעמם בקלות ואינו מתמודד היטב עם שיעמום. הוא אינו מתאים למי שאין זמן רב ואינו יכול להעניק תשומת לב מרובה, הקקדו צרחן יותר מכל תוכי אחר וצרחותיו נשמעות היטב גם למרחק. כמו כן הוא עלול לפתח בעיה חמורה של מריטת נוצות כתוצאה מבדידות ושיעמום, ומעבר לכך- הוא מייצר אבק רב בין נוצותיו.

תוכי... קוקוטייל (אני)

הקוקטייל שייך למשפחת הקקדו, מוצאו באוסטרליה והוא קטן יחסית- הקטן ביותר במשפחת הקקדו, אורכו הממוצע הוא 20 ס"מ ללא הזנב לפעמים אפילו פחות והוא בדרך כלל שוקל בסביבות 100 גרם. לבגרות מינית הם מגיעים עד גיל שנה. בטבע הם חיים עד 20 שנה אך בשבי הממוצע הוא 5 שנים. מראה- מדובר בתוכי קטן כאמור, כאשר במקור צבעו היה אפור עם "מסכה" צהובה וציצית על הראש, כתמי לחיים כתומים וקישוטים לבנים על הכנפיים. כיום קיימים כבר גוונים רבים של קוקטליים- החל מצהובים בעלי כנפיים אפורות, דרך לבנים ואלבינו, עד אפורים לחלוטין וכל הצירופים האפשריים בין צהוב, לבן ואפור. צירופים אלו נוצרו כתוצאה הן של הכלאות מכוונות והן של הרבעה לא נכונה. חלק מההכלאות יצרו מינים חדשים אך כיום צירופי צבעים רבים אינם מוגדרים כשייכים לסוג מסוים. בקוקטליים בעלי צבעים מקוריים (כלומר שאינם הכלאות, בעלי פגמים גנטיים ואינם אלבינו) ניתן להבחין בין זכר לנקבה בכך שהכתמים הכתומים על לחיי הזכר חזקים יותר מאצל הנקבה, כמו כן לנקבה יש פסים ונקודות צהובות בצד התחתון של הכנפיים ושל הזנב. אופי- לקוקטליים אופי רגוע ונוח, הם קלים לאילוף ואינם צרחניים, חברותיים ונקשרים בקלות לבעליהם. הם מאוד פעילים, סקרנים, שובבים ואוהבים תשומת לב, אך גם משתעשעים במשחקים לבדם. הם זקוקים לגירויים בכלוב וליחס אחרת עלולים להיכנס לדיכאון ולפתח רגזנות שתתבטא בכך שלא ייתנו ללטף אותם וינסו לנשוך ולמרות שנשיכותיהם אינן מכאיבות מומלץ בחום שלא להביאם למצב כזה. דיבור- עם המגדל הנכון הם יכולים להיות דברנים לא רעים- אוצר המילים שלהם לא יהיה אומנם גדול במיוחד אך את המילים שבו הם יהגו בבירור. לעומת זאת אוצר השריקות שלהם סביר להניח שיהיה רחב ומגוון, הם ידועים בשריקות נעימות במיוחד ובמגוון רחב במיוחד. זהו תוכי שמח ואוהב, נעים לאוזן וקל לגידול- אידיאלי למתחילים. חסרונות- חיסרון אחד של הקוקטליים הוא שכמו שאר בני משפחתם גם הם מייצרים אבק רב בין הנוצות, דבר נוסף הוא שלעיתים הם עלולים לסבול מפיגור שכלי קל- בעיקר הלבנים.

תוכי... ג'אקו

המוכר כג'אקו- שני הסוגים הקיימים הם הקונגו והטימנה. מקורו באפריקה ובעיקר במערב קניה, תוחלת החיים הממוצעת היא בין 40 ל- 60 שנה אך בשבי הם מגיעים ל- 16 עד 20 שנים בדרך כלל ולפעמים פחות. הם בשלים לרבייה אחרי גיל 3. לא ניתן להבחין חיצונית בין הזכרים לנקבות. מראה- הקונגו הוא הסוג המוכר יותר בעל נוצות הזנב האדומות והמקור השחור, הוא גדול יותר מהטימנה, אורכו ללא הזנב הוא בממוצע 35 ס"מ ויכול להגיע לחצי קילו במשקלו. הטימנה קצת קטן יותר אם כי לא בהפרש משמעותי, זנבו חום והמקור ורדרד ובהיר יותר ממקורו של הקונגו. לשניהם עיניים שחורות בזמן הבקיעה אך הן מתבהרות במהלך השנה הראשונה לחייהם ובערך בגיל שנה מקבלות את צבען הצהוב. דיבור- לג'אקו מוניטין של דברן מעולה- הטוב ביותר מבין כל התוכים, אך למעשה רק בין 30%-40% מהם ידברו בכלל ומתוך אלה שידברו רק חצי מהם יהיו באמת דברנים מעולים- השאר יהיו בעלי יכולת דיבור בינונית, ובכל מקרה כמעט כל ג'אקו שידבר יתחיל לעשות זאת רק לאחר גיל שנה או שנה וחצי. מבין שני הסוגים הקונגו נחשב לדברן מוצלח יותר מבן משפחתו הטימנה, אך לשניהם יכולת מעולה לחיקוי קולות כגון שריקות, מנגינות וקולות של בעלי חיים. אופי- הג'אקו אינו חברותי במיוחד, הוא בדרך כלל נקשר לבן אדם עיקרי אחד במשפחה אשר ממלא את תפקיד "בן הזוג" שלו ולעיתים קרובות לאדם זה יש "סגן" שממלא את מקומו כשהוא איננו, שאר בני המשפחה יזכו לחוסר יחס ממנו במקרה הטוב, או לנשיכות ואגרסיביות במקרה הפחות טוב. הג'אקו יעדיף את שעות הבוקר המוקדמות לתקשר עם בעליו ובמשך שעות היום יעדיף להיות שקט ולשחק או לתפוס תנומה קלה פה ושם, הוא יגביר שוב את פעילותו בשעות הערב. אינטליגנציה- הג'אקו הוא אחד מהחכמים ביותר אם לא החכם ביותר מכל התוכים וזו גם אחת הסיבות שהוא עלול להשתעמם בקלות, יש לספק לו צעצועים מאתגרים ורצוי לגוון ולהחליף אותם מפעם לפעם. חסרונות- פרט לאגרסיביות ולנשכנות תוכי זה ידוע במריטת נוצות (הנובעת בין היתר משיעמום) ובבעיות רפואיות הנובעות ממחסור בסידן.

תוכי... לורי

מוצאם של הלורים באוסטרליה, בתנאים טובים הם יכולים להגיע לגיל 20 בערך אך בשבי אינם עוברים את גיל 5 בדרך כלל. אורכם הממוצע הוא בין 25 ל- 30 ס"מ ומשקלם 200 גרם. לבגרות מינית הם מגיעים קרוב לגיל שנתיים. מראה- זוהי משפחה מגוונת של תוכים יפיפיים וצבעיהם משתנים מסוג לסוג, הסוג הפופולארי ביותר ושנחשב ליפה ביותר הוא לורי קשת שמתהדר בכל צבעי הקשת ומראהו מרשים ושובה לב. גם הלורי האדום נחשב לאחד התוכים היפים ביותר ובמיוחד כשהוא מטופל היטב ומטופח ואז צבעיו בוהקים ומרשימים מאוד. אופי- בכל מקום שיש לורי יש שמחה... הלורים הם ליצנים מטבעם, הם אוהבים להשתובב ולשחק ויעשו הכל כדי להיות מרכז תשומת הלב כשיש היתאספות אנשים, התנהגותם מצחיקה עד דמעות ממש. הם אינם תוקפניים בדרך כלל ונקשרים מאוד לבעליהם. דיבור- הלורים יכולים לדבר היטב אם כי זה ידרוש השקעה לא מבוטלת מצד הבעלים להבדיל מסוגים אחרים שלומדים בכוחות עצמם רק משמיעה חוזרת של המילים- עם הלורי מומלץ לעבוד הרבה על הדיבור מאחר שזה לא הצד החזק ביותר שלהם. חסרונות- חיסרון אחד גדול שכמעט שקול לכל היתרונות הנפלאים של הלורי הוא הלשלשת שלהם. מאחר שהלורי ניזון בעיקר מדייסה מיוחדת ופירות הלשלשת שלו נוזלית במיוחד ואם זה לא מספיק כשלעצמו- הם גם מתיזים אותה לכל עבר. שלא כמו שאר התוכים אשר עושים את צרכיהם כלפי מטה הלורים מתיזים אותה גם לצדדים, לפנים ולאחור- בקיצור, אין מפלט מפני הלכלוך הרב. יש לשקול חסרון רציני זה כנגד אופיו הנוח, הנעים והשובב של הלורי מאחר שהניקיון יכול לייאש גם בעלים מסור ואוהב.