כה, אני כבר לא יכולה להסביר כמה נמאס לי
פעם עוד ניסיתי.. אבל חלאס ח, אי אפשר להסביר את העצב הזה בלי לספר את כל הסיפור
וזה סיפור ארוך.
ואין לי זמן,
אני פשוט לא מפסיקה לבכות
פעם הייתי מצחיקה, וצינית, וכל החיים שלי סובבו סביב הומור.
והיום?
היום אני ממורמרת, עם ציניות מגעילה, כלבה, ההומור צץ לשניה ואז חוזר למקום המסתור שלו.
אני כאילו מרחפת באוויר בין מצב של מצויין למצב של גרוע,
אני כבר המון זמן נמצאת ב'בסדר' הזה..
משעמם לי.
ורע לי כרגע מאוד.
מה נהיה ממני?
אקריליק זה מדהים טוב?,
ככל שתבינו אתזה יותר מהר-
החיים שלכם יהיו יותר טובים.
קקי עליכם.
עוד שניה 18.
עכשיו צפוי שאני ארשום שאני שונאת לעשות רשימות.
אבל האמת.. די משחרר.
פיס.