לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Do you want to kill me?!yeah?!1??!?!


כינוי: 

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

חברה טובה, ידיד קרוב


חברה טובה, מה היא צריכה להיות?

תהיתי בשאלה הזו כשהסתכלתי על החיים בתיכון איך הכל קבוצות,זוגות וחברות טובות

בוכות אחת על הכתף של השניה, מחכות מחוץ לכיתה של האחרת, עוזרות אחת לשנייה להתכונן למבחנים (ובינינו גם במבחנים),

הרגשתי מן תחושת פספוס שהקדשתי את החיים שלי למציאת דרך אחרת ושונה משל אחרים

חיפוש אחר בן זוג מתאים או בת זוג. כל חיי הקדשתי כדי למצוא את זה ובדרך גם מצאתי לי חברות שכמובן, שהיה לי איתן משהו.

רגש או כל דבר אחר.

החיים שלי לא אומללים עכשיו, הם רגועים ושקטים, אני יודעת מי אני ומה אני רוצה מעצמי.

חבל שלא טוב לי לבד, בלי חברות וידידים. פעם ראשונה שאני באמת רוצה שיהיו סביבי אנשים, שיהיה לי למי לבוא שעצוב לי

ולא בת זוג או בן זוג, רק אנשים מבינים שאוהבים באמת.

כל חיי היו מחוץ לתחום בית הספר, הרגשתי שאני יותר בוגרת מאחרים בגלל המשיכה החלקית שלי לבנות, בגלל שנפגעתי אולי יותר מאחרים, האהבות שלי היו שונות ובעקבותן החיים בבית קצת שונים.

 

חיפשתי לעשות לעצמי טוב ושאני מסתכלת לאחור לא עשיתי טוב, סבלתי, כאב לי, היה לי רע, אבל אם הייתי צריכה לעבור את כל זה בכדי שאני אבין בגיל 16 וחצי שזה הוביל אותי לדרך שתמיד קוויתי שתהיה לי אני שמחה.

 

אז מה אני בעצם מחפשת בחברה טובה\ידיד קרוב?

 

מחפשת שידעו לאהוב אותי כמו שאני עם הטוב לב שלי,העבר שלי, הציפיות שלי, הרצונות שלי, הפאקים שלי.

 

מחפשת שלא ינצלו אותי בגלל שאני אוהבת לעזור, לתמוך, לרצות אנשים.

 

מחפשת שלא יבנו עליי סצנות סקס, שלא ירצו ממני יותר ממה שאני מבקשת.

 

מחפשת שיכבדו אותי כמו שאני מכבדת אותם.

 

שיהיו בעלי ערכים לימודיים ומוסריים.

 

זהו, שידעו בעיקר להיות שם בשבילי ושידברו כשהם צריכים אותי.

אה, כמובן שיהיו קרובים אליי פיזית ובעיקר באיזור הגיל שלי.

 

 

 

נשמע נואש? לא נורא, העיקר שאני אדע מה אני אוהבת ורוצה!

 

 

 

נכתב על ידי , 19/5/2008 20:45  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תקציר לפתיחת הבלוג כפי שפתחתי את חיי...שוב=)


אולי זה שווה לאבד את כולכם כדי להבין את המשמעות שלי כאן.

 

אני רק מתחילה להעריך את עצמי יותר, אחרי שאני סוגרת מעגלים עם אנשים שהיו חשובים בחיים שלי אבל כבר לא נוטלים חלק מהם.

אני גאה בעצמי, על כך שאני מסוגלת להרחיק את הרע מהחיים להתחיל מאפס את הכל.

לא אכפת לי מה אנשים חושבים עליי, אני יודעת מה אני אחרי הכל, לא הייתי מגיעה למקום שאני נמצאת בו היום בלעדיהם.

 

אני אשווה את עצמי לפרי כלשהו שסחטו ממנו את כל המיץ, הוציאו את כל העיקר והשאירו את הקליפה לזבל.

מהחיים רק לומדים בכאב ומהטעויות של עצמך, כי אנחנו אנשים לא מוכנים להאמין עד שלא מנסים.

למדתי בכאב, בעצב, בשמחה, בכישלון ואכזבה שכל מה שחשבתי שהוא אמיתי עבורי, הוא כבר לא.

 

אני לא לסבית, גם לא דו.

אני סטרייטית גאה שהתנסתה בחיים שלה עם נשים, כבר אין אישה שהייתי רוצה איתה את החיים שלי.

הייתי שמחה להסתובב בין הקהילות של לסביות והומואים, להיות חלק ולא ללכת, אבל רק בשביל עצמי לדעת מי אני.

והיום, זה היום שהבנתי שאני אוהבת גברים, אוהבת את הגוף שלהם ואת המגע שלהם.

והכי הייתי רוצה, להכיר אותם, את כולם את התכונות שלהם שהם מניאקים כמו בנות! אולי קצת פחות.

אני אשמח שיכאב לי בגלל בחור, שאני אוכל לומר לאמא "אמא, נפרדנו הוא עזב אותי"

ולא לשמור את זה בלב...כי אמא ואבא לא יודעים מה יש ומה היה.

 

 

אני הבנתי שכל החברים שהיו לי עכשיו, ניצלו אותי לאינטרסים שלהם: סקס, אהבה, לימודים, עצות, ייעוץ, עזרה ותמיכה.

אבל דיי, החלטתי לעצור את זה להפסיק להיות סמרטוט:)

 

אני שני אחרת, שאכפת לה רק מעצמה ומהדברים שחשובים לה.

מהמשפחה שלה, הלימודים שלה, ואלו שיוכיחו שהם ראויים להיות קרובים אלי.

 

 

אני אספר גם פה את הסודות "האפליים" שלי.

תחשבו שאני טיפשה, אמרתי כבר בהתחלה- לא אכפת לי מה תחשבו.

 

שלום, אני שני מהמרכז.

אני בת 16 וחצי תלמידת תיכון בכיתה י'.

הגברתי לשנה הבאה פיזיקה ותנ"ך. והממוצע ציונים שלי כרגע עומד על 92.

אני צריכה לעבור בגרויות השנה בלשון והיסטוריה וקצת קשה לי יותר נכון, אני לא יודעת איך להתמודד עם מסת חומר כזו.

אבל מחר אני אתחיל ללמוד הרי זה ב3.6 המתכונת.

מלבד הציונים והבית ספר יש לי הורים מדהימים שנתנו לי מתנה מדהימה, התעללתי בהם והתעצבנתי עליהם לשווא, אבל עכשיו תהיה להם נחת ממני בעזרת השם בלי נדר:)

מה עוד נותר לספר?

כן, הפרט החשוב הזה שירדוף אחריי הייתי עם נשים כן

לא הייתי עם כולן כמו שחלקכם או רובכם חושבים

אני לא סוג של זונה, לא סוג של שרמוטה

הייתי עם כמה בנות מאהבה, אני לא משוויצה בזה ולא מתיימרת להיות משהו שאני לא.

אני לא "זיינת על" ולא משהו שדומה לזה.

אני בנאדם פשוט, שאוהב את החיים כשהם מחייכים אליו, תוהה מדוע הוא כאן כשקצת עצוב לו ולפעמים גם נהנה סתם מיום רגיל.

אני משחקת כדורסל בגבעת ברנר בנערות ב' ושנה הבאה אני אמשיך בתקווה לנערות א'.

אני קצת חופרת ומציקה כשאכפת לי ממשהו, אבל בסופו של דבר אני משיגה את המטרה.

"המטרה מקדשת את האמצעים" זהו חלק מהמוטו שלי, אני חיה איתו לטוב ולרע.

אני גאה בבנאדם שהפכתי להיות, שמפסיק לרדוף אחרי אנשים.

לאחרונה שלחתי הודעות- שלושה מכתבים לאנשים שאיכשהו היו חשובים בחיי הייתי עם שלושתן.

שלושת הנשים שהיו לי חשובות...נתקתי עם כולן את הקשר ואני מאושרת.

 

 

אני שותה קצת ועישנתי בחיים שלי 5 סיגריות או 6

ואני שמחה שאני יותר לא אעשה את זה בחיים, הכוח רצון שלי חזק מאי פעם!

והרצון שלי לחיות חזק יותר מהכל!

 

וכמובן, אני רואה "המורדים", אני רואה "השיר שלנו".

כמה שזה ישן וילדותי, אני אוהבת את זה, אני חיה על זה...

תקבלו אותי או לא תקבלו אותי..לי זה לא משנה.

 

 

 

העיקר שלמדתי לקבל את עצמי!

 

נכתב על ידי , 18/5/2008 22:58  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שקרים, שקרים ועוד שקרים.


חמש שנים עברו שני, חמש שנים מאז השקר הראשון כמה יכולת לחיות בשקר ילדה?

אולי מה שתהית כל הזמן הזה היום נחשף אל מול עינייך הכחולות, כל הזמן הזה שיקרו לך.

ואת, את לא הבנת למה את משקרת כל הזמן לאחרים, למה את מתגוננת עוד לפני שפוגעים בך

למה את עוטפת את עצמך במסכות ושקרים.

היום, אחרי המון זמן את מבינה. את רצית לאהוב ושיאהבו אותך, את ידעת שאי אפשר להתאהב בך

אלא רק במסכה שלך ובכל זאת בחרת להאמין בהם. כמה יכולת?אחד אחרי השני?ליפול ולקום כל פעם מחדש.

כמעט בכל שנה, הזלת דמעה על בגידות, חוסר צדק, חוסר אהבה ואמונה. על מעשים שטותיים שלכאורה את עשית.

מה שלא הבנת אז, שלא את אשמה ילדה. אלו האחרים, את רצית שהם יאהבו אותך...אבל הם לא מסוגלים כי שיקרת להם.

 

איך הם יבינו, ילדה, אם לא הסברת להם?

אם לא הסברת להם שבסה"כ..את מפחדת שיפגעו בך שוב, שינצלו אותך, שירמסו אותך כי את לא מפחדת להרגיש.

איך הם יבינו שבסה"כ רצית להיות נאהבת, שיסתכלו בעין יפה עלייך, שלא יבחנו אותך תמיד...שלא יצפו ממך להרבה.

 

נתת את עצמך בלי סוף: נתת את הנשמה, הלב שלך, הראש שלך, הגוף שלך התמסרת באופן מלא לכל אחד מהאנשים

שרק השתמשו בתכסיס שעבד עלייך כל פעם מחדש.

השתמשו במשפט הקסם: "אני אוהבת אותך, באמת שני"

נפלת לרגליהם האמנת שזה נכון.

 

ואז שרצית להוריד את המסכה..להיות מי שאת איתם..הם שאלו אותך למה יש לך תגובות מעצבנות?

למה את משקרת? למה את השתנת כ"כ?

למה את לא רוצה לתת מעצמך יותר ולמה את דורשת יותר תשומת לב.

 

ואז...הם עזבו אותך כולם. ושחזרו לרגע שוב ציפית וקווית שהם הבינו, שאת טובה ושאכפת לך, טוב לך איתם..שאת רוצה להיות לידם...ושהם הבינו שגם הם רוצים. ואז התקרבת קצת..וזה הרגיש להם נוח ונעים לומר לך שוב מילים יפות, לשכנע אותך שהם לא יפגעו בך שוב.

 

ואז הם שוב עזבו אותך...כי רצית קצת יותר ממה שהם דרשו

כי לא רצית לשכב איתם אלא רק רצית להישאר מחובקת עד הבוקר.

כי לא רצית כל הזמן רק להקשיב להם אלא שישמעו אותך שיש לך מילים שאת שומרת בפנים.

כי לא רצית לומר להם את השקר שהם מצפים לשמוע..

 

כי לא רצית להיות צבועה כמוהם.

 

ואז נפגעת מחדש... אני מבינה אותך ילדה, מבינה למה כואב לך עכשיו כ"כ.. ולמה אבד לך החשק לחיות

 

אבל אני מבטיחה לך ילדה, שאת תמצאי את החשק הזה כי את עוד צעירה.

אני מנסה לשכנע אותך אבל אני יודעת שזה לא יעזור, את עקשנית ומרדנית ועושה הכל בדרך שלך...

 

עכשיו את צריכה לנוח... כי חמש שנים עבדת קשה בלי לקבל את המשכורת שלך. נתת לעולם את כולך ולא קיבלת תמורה.

 

בעצם קיבלת דבר אחד: יש לך הורים נפלאים שנתנו לך מתנה מדהימה.

את תתני להם את עצמך ותהיי טובה ליחידים שאוהבים אותך בעולם.

 

 

 

 

כי כל השאר הם אשליה...וכל אחד ואחת שאמרו לך שהם אוהבים,דואגים ומבינים אותך. שיקרו לך

את חיה במעגל של שקרים...

 

 

 

אני מחבקת אותך ונותנת לך את החיבוק שזה בסה"כ כל מה שרצית לקבל מאנשים..קצת חיבוק ואהבה.. שישימו לב שגם את קיימת.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 6/5/2008 22:42  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





3,360
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיש אדיש, אישה טיפשה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איש אדיש, אישה טיפשה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)