אולי זה שווה לאבד את כולכם כדי להבין את המשמעות שלי כאן.
אני רק מתחילה להעריך את עצמי יותר, אחרי שאני סוגרת מעגלים עם אנשים שהיו חשובים בחיים שלי אבל כבר לא נוטלים חלק מהם.
אני גאה בעצמי, על כך שאני מסוגלת להרחיק את הרע מהחיים להתחיל מאפס את הכל.
לא אכפת לי מה אנשים חושבים עליי, אני יודעת מה אני אחרי הכל, לא הייתי מגיעה למקום שאני נמצאת בו היום בלעדיהם.
אני אשווה את עצמי לפרי כלשהו שסחטו ממנו את כל המיץ, הוציאו את כל העיקר והשאירו את הקליפה לזבל.
מהחיים רק לומדים בכאב ומהטעויות של עצמך, כי אנחנו אנשים לא מוכנים להאמין עד שלא מנסים.
למדתי בכאב, בעצב, בשמחה, בכישלון ואכזבה שכל מה שחשבתי שהוא אמיתי עבורי, הוא כבר לא.
אני לא לסבית, גם לא דו.
אני סטרייטית גאה שהתנסתה בחיים שלה עם נשים, כבר אין אישה שהייתי רוצה איתה את החיים שלי.
הייתי שמחה להסתובב בין הקהילות של לסביות והומואים, להיות חלק ולא ללכת, אבל רק בשביל עצמי לדעת מי אני.
והיום, זה היום שהבנתי שאני אוהבת גברים, אוהבת את הגוף שלהם ואת המגע שלהם.
והכי הייתי רוצה, להכיר אותם, את כולם את התכונות שלהם שהם מניאקים כמו בנות! אולי קצת פחות.
אני אשמח שיכאב לי בגלל בחור, שאני אוכל לומר לאמא "אמא, נפרדנו הוא עזב אותי"
ולא לשמור את זה בלב...כי אמא ואבא לא יודעים מה יש ומה היה.
אני הבנתי שכל החברים שהיו לי עכשיו, ניצלו אותי לאינטרסים שלהם: סקס, אהבה, לימודים, עצות, ייעוץ, עזרה ותמיכה.
אבל דיי, החלטתי לעצור את זה להפסיק להיות סמרטוט:)
אני שני אחרת, שאכפת לה רק מעצמה ומהדברים שחשובים לה.
מהמשפחה שלה, הלימודים שלה, ואלו שיוכיחו שהם ראויים להיות קרובים אלי.
אני אספר גם פה את הסודות "האפליים" שלי.
תחשבו שאני טיפשה, אמרתי כבר בהתחלה- לא אכפת לי מה תחשבו.
שלום, אני שני מהמרכז.
אני בת 16 וחצי תלמידת תיכון בכיתה י'.
הגברתי לשנה הבאה פיזיקה ותנ"ך. והממוצע ציונים שלי כרגע עומד על 92.
אני צריכה לעבור בגרויות השנה בלשון והיסטוריה וקצת קשה לי יותר נכון, אני לא יודעת איך להתמודד עם מסת חומר כזו.
אבל מחר אני אתחיל ללמוד הרי זה ב3.6 המתכונת.
מלבד הציונים והבית ספר יש לי הורים מדהימים שנתנו לי מתנה מדהימה, התעללתי בהם והתעצבנתי עליהם לשווא, אבל עכשיו תהיה להם נחת ממני בעזרת השם בלי נדר:)
מה עוד נותר לספר?
כן, הפרט החשוב הזה שירדוף אחריי הייתי עם נשים כן
לא הייתי עם כולן כמו שחלקכם או רובכם חושבים
אני לא סוג של זונה, לא סוג של שרמוטה
הייתי עם כמה בנות מאהבה, אני לא משוויצה בזה ולא מתיימרת להיות משהו שאני לא.
אני לא "זיינת על" ולא משהו שדומה לזה.
אני בנאדם פשוט, שאוהב את החיים כשהם מחייכים אליו, תוהה מדוע הוא כאן כשקצת עצוב לו ולפעמים גם נהנה סתם מיום רגיל.
אני משחקת כדורסל בגבעת ברנר בנערות ב' ושנה הבאה אני אמשיך בתקווה לנערות א'.
אני קצת חופרת ומציקה כשאכפת לי ממשהו, אבל בסופו של דבר אני משיגה את המטרה.
"המטרה מקדשת את האמצעים" זהו חלק מהמוטו שלי, אני חיה איתו לטוב ולרע.
אני גאה בבנאדם שהפכתי להיות, שמפסיק לרדוף אחרי אנשים.
לאחרונה שלחתי הודעות- שלושה מכתבים לאנשים שאיכשהו היו חשובים בחיי הייתי עם שלושתן.
שלושת הנשים שהיו לי חשובות...נתקתי עם כולן את הקשר ואני מאושרת.
אני שותה קצת ועישנתי בחיים שלי 5 סיגריות או 6
ואני שמחה שאני יותר לא אעשה את זה בחיים, הכוח רצון שלי חזק מאי פעם!
והרצון שלי לחיות חזק יותר מהכל!
וכמובן, אני רואה "המורדים", אני רואה "השיר שלנו".
כמה שזה ישן וילדותי, אני אוהבת את זה, אני חיה על זה...
תקבלו אותי או לא תקבלו אותי..לי זה לא משנה.
העיקר שלמדתי לקבל את עצמי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
