החיים מובילים אותי לכיוונים שונים,לכיוונים שלא חשבתי שאוכל להגיע אליהם.
אני חושבת שהקרבה לבנות מהשכבה,מהכיתה גורמת לי להרגיש ככה.
המשפט שאני שומעת כלכך הרבה "אני רוצה חבר".
גורם לי לחשוב, למה?
ואז, כשאני לרגע עם עצמי,שוב בלבד שלי...אני באמת מבינה למה.
כי לפעמים,שאני במצב רוח כזה.. אני רוצה שמישהו יהיה איתי סתם כי הוא אוהב אותי
סתם כי אני אוהבת אותו. אני רוצה ללכת ברחוב ולהחזיק ידיים סתם כי זה נעים.
להסתכל למישהו בעיניים ולאהוב אותו, לחבק אותו לרצות להיות קרובה.
אני מתגעגעת לרגעים שהיה לי את זה, מתגעגעת לרגעים שהרגשתי שהלב מתפוצץ לי מאהבה.
שהבטן שלי רותחת מהרגש.
אני רוצה ללכת מהבית ולדעת שיש לי לאן. אני רוצה לקבל שיחת טלפון ולהתרגש ממנה מחדש
אני רוצה להיות מחוברת במסנג'ר והאיסיקיו ולדעת שאני מחכה לשיחה ממישהו.
אני רוצה להרגיש,שוב.