Do you want to kill me?!yeah?!1??!?!

ליל|פיונה שלי|, יפה שלי.

אז זהו, עכשיו נשארו רק עוד כמה ימים לטיסה שלך שחלמת עליה שתוכלי להגשים בה את מה שתרצי...

להיות עצמך לחזור למוטב, להחליט החלטות בשביל עצמך.,

אני שמחה בשבילך שאת טסה ומתנתקת, בונה לעצמך את החיים מחדש כמו שראית.

ושוב המילים נגמרות לי, אני מנסה לאסוף אותן ולומר לך שאני אתגעגע אלייך מאוד ושתחסרי לי כאן.

במיוחד אחרי שהיית איתי בתקופה שעברתי עם ההורים שלי, אני שמחה שזו היית את ולא מישהי אחרת...

אני מנסה לעצור את עצמי מלומר לך, כמה אני אוהבת אותך ליל...וכמה נכנסת לי עמוק לתוך הלב

שחשבתי שכבר לא אוכל לאהוב הוכחת לי שכן, גרמת לי להאמין שוב באהבה...

אני לא יודעת מה יהיה כשתטוסי בייב, אבל אני מקווה שיהיה בסדר וכשתחזרי עדיין תרצי את קרבתי

ועכשיו שאני כותבת לך את המכתב הזה, כמה ימים לפני שאת טסה אני משחזרת לעצמי בראש את הרגעים איתך...

את הנשיקה הראשונה, הנגיעות החיוכים והמבטים שלך.

שהלכנו לראות את יערה בתחנת רכבת וישבתי בין הרגליים שלך..

כמו בפגישה הראשונה בדיזינגוף.

ושחזרנו מחובקות כשירד קצת גשם..

איך שהשתלבת עם הנוף של הים כשהיינו אחרי הלילה הראשון בבית שלי

שבאת אליי אחרי שהיינו בתחנה המרכזית ביחד, והיה לי כל כך... טוב שהיית כאן

את הנסיעה שלי עד אלייך לחולון ביום כיפור, כמה שהתעצבנתי כשלא ענית ושנתת לי חיבוק העלמת את כל הכעס.

שבאתי לעבודה שלך,וששכבתי באותו היום על החול הסתכלתי על העננים ודמיינתי אותך לידי כשאני מחבקת אותך.

ליל...הלוואי שאני אוכל להמשיך לרגעים חדשים איתך

ועכשיו שאת טסה, אני מאחלת שיהיה לך המון טוב איתי או בלעדיי... אני רק מקווה שתהיי מאושרת.

אוהבת,שנש |שרק| שלך.