Earthquake.

שנים בלי רגש.

אני אדבר עכשיו בכנות...כי נמאס לי באמת שנמאס.

אני כבר לא זוכרת מה זה להתרגש.

איך מרגישות הצמרמורות של קשר חדש.

של נשיקה ראשונה..

את הסיפוק שמציף אותנו כשאנחנו מקבלים משהו שכל כך רצינו. או יותר נכון, שאנחנו מבינים שמישהו שאני אוהבת יאהב אותי בחזרה.

אז אני לא בדיכאון ולא עצובה ובוכה בלילה. ואני גם לא שוקעת ברחמים עצמיים.

אני פשוט יודעת שאני רוצה לחוות, אלו השנים שלי.

ולי קשה עם הקטע הזה. של להרגיש אבל בלי הרגש.

חחח "לזרום".

אמון וכנות חשובים לי וקשה לי להיפתח ולהיות בקשר.

אז לא בכוח :)

אז אני סתם מזיינת בשכל.

בא לי משהו חדש. חדש לגמרייי.

חדש ואמיתי.

אני כנראה מפסיקה לחפש תשובות בתוך המוכר.

בהצלחה לי :)