אני לבד בבית.
כבר יומיים.
פשוט כולם הולכים ואין פה אף אחד.
מחר לפני 18 שנה נולדתי.
יש בי כעס ורחמים עצמיים וזה דפוק ממש.
איזו חרא של תחושה.
אני קצת מתרגשת...
פשוט הלוואי שאנשים לא היו עושים כזאת דרמה מימי הולדת.
אני חייבת להפסיק להשוות את עצמי לכולם.
אני שונה, כבר הבנתי את זה לפני כמה שנים...
"ניצוצות של הבנה!
שוב חולפים כמו סרט נע, כמו רוח סערה!
הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה..."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Earthquake.