המילים שלך חדות כמו סכין, דוקרות בעומקיי נשמתי.
ואת ניזונה מזה, ניזונה מכאב כמו ערפד הניזון מדם.
את יצרת אותי, אך את רק מנסה להרוס ולהרוג אותי.
ואני נשברתי לתקופה קצרה ומסויימת, הרמתי ידיים ואיבדתי תקווה.
כי זה תמיד חוזר על עצמו, מה הטעם להלחם במשהו שקורה כל פעם מחדש?
השלמתי עם זה, כבר מזמן השלמתי עם זה.
אז
אין לי אותך, ואין לי אותו בעולם הזה- בחיים לא הייתם פה בשבילי, הסתדרתי
תמיד לבד.. אני במילא לא יודעת איך זה מרגיש להיות קרובה אליכם.
והימים האחרונים התקרבנו יותר מאי פעם, יכולתי באמת לדבר איתך על הכל ולבטוח בך.
אבל
הרי את זאת שלימדה אותי לא לסמוך על אף-אחד, אז למה שאסמך עכשיו דווקא
עלייך מבין כולם? כל מה שאי פעם עשית היה רק לבגוד באמון שלי.
חשבתי שהגיעו ימים טובים ושקטים יותר, שנוכל סוף-סוף לתקשר איכשהו - אבל הוכחת לי כמה שטעיתי.
ולמרות שאני כל-כך גאה וקשוחה וחזקה, כואב לי.
כואב לי כבר שנים, ואולי הגיע סוף-סוף הרגע להודות בזה.
ולמרות שאני לא במיטבי כרגע, וכל מה שבא לי לעשות זה לשכב במיטה כל היום ולישון עשור שלם- אני בסדר.
זה רק מכשול קטן באמצע הדרך, ואני אעבור אותו כמו שעברתי את כל השאר, בלעדייך.
אני לא אתן לך להנות ולשבור אותי, כי למרות שאני אוהבת אותך כל-כך - את לא שווה את זה.
ועם הזמן זה יחלוף, ועם השנים כבר יכאב לי פחות, ויום יבוא ושניכם תצטרכו אותי כמו שאני הייתי צריכה אתכם כל הזמן הזה...
אבל אני לא אהיה פה בשבילכם.
"You hold the answers deep within your own mind.
Consciously, you've forgotten it.
That's the way the human mind works.
Whenever something is too unpleasant, to shameful for us
to entertain, we reject it.
We erase it from our memories.
But the imprint is always there, Nothing is ever really forgotten"
"You're not alone, honey."
"Never... Never."are you sure?...
איך אפשר לתאר לך במילים או אפילו במעשים עד כמה שאני אוהבת אותך? כי לי זה נראה שכל מה שאעשה לא מתאר את זה כמו שצריך.
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי איתך, גדלתי איתך.
עברנו ימים טובים, עברנו ימים קשים, עברנו כל דבר אפשרי ביחד- תמיד ביחד ואף אחד לא הצליח להפריד בנינו.
והנה היום, אני יושבת וחושבת על הכל כמו בכל שנה בתאריך יום-הולדת שלך.
נזכרת ביום שבו רק נהיינו חברות, ובכל השטויות שהיינו עושות, וכמה שהיינו ילדות קטנות וטיפשות, והיום כמה שהכל ההפך הגמור וחדש לנו.
וגם כשאנחנו רבות, ובוכות ונפגעות אחת מהשנייה, אומרות שזהו זה נגמר,
שוויתרנו ועדיף לנתק קשר ולהפסיק לדבר- אנחנו שוכחות מזה אחרי מס' דק' או
במקרה הכי גרוע שעה-שעתיים.
ואני בטוחה יותר מאי פעם שאני רוצה שתהיי ותשארי חלק גדול מהחיים שלי לנצח.
תמיד היית כאן לצידי, ולמרות שזה לא תמיד היה נראה ככה- גם אני תמיד הייתי ותמיד אהיה כאן, לצידך.
כמה את יפה *-*
ובנימה זו מדהימה שלי,
שיהיה לך המון מזל-טוב, ומי ייתן שלעולם לא תפסיקי לחייך, אפילו לא לשנייה.
אני אוהבת אותך,
#FF3366יום הולדת שמח.#FF3366
But baby, baby I run, but I’m running to you
You won’t see me cry, I’m hiding inside
My heart is in pain but I’m smiling for you,
I Love You...
תנצלו את החופש עד הסוף, ותהנו. ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
M I S H E L L E
