כל פוסט שלי מתחיל ב"הרבה זמן לא כתבתי כאן", מהסיבה הפשוטה שאין לי משהו יותר מקורי ונורמאלי לכתוב בהתחלה.

אני מניחה שאני אמורה להסביר מה הולך איתי, איפה אני, מה חדש, ודברים שמעסיקים לי את המח ללא הפסקה-

אבל לא מתחשק לי כל-כך.

בכללי אני רק יכולה לומר, שזאת אחת התקופות הכי טובות בחיים שלי

האירוניה?

שחשבתי שהתקופות האלה יכולות להיות רק איתך, נו טוב.. את הרי תמיד אמרת שיש לי נטייה לטעות.

העולם שלי דיי התהפך מהקצה אל הקצה השני, מכל הבחינות האפשריות

הכל שונה, הכל חדש, עדיין בוחנת את הסביבה שלי, עדיין מסתגלת אבל בסופו של כל יום- יושבת ומחייכת.

יש לי את כל מה שאני צריכה, לא רוצה ולא צריכה יותר מזה.

ובנימה אופטימית [לשם שינוי לא בציוניות] זו,

אנשים שלי, אני אוהבת אתכם ♥

Don't let go
Never give up, it's such a wonderful life
Don't let go
Never give up, it's such a wonderful life

"אני אוהבת אותך"

שלושת המילים האלו פשוט לא נראות מספיקות כדי לתאר את ההרגשה האמיתית.