האקדמיה לטמטום (;

דניאל:"זו, את אוהבת שבלולים? " זייקה:"מזה?! הדברים האלה מהרחוב?!"

דניאל:"בואי נשאל אחרת, את אוהבת ספגטי? "  זייקה:"הדבר הארוך הזה?!"

(ניסינו להכין ארוחת צהריים)

*זייקה  מקללת את המסן* זייקה:" מסן מטומטם.. חלון הודעות דביל.."

דניאל:" חחחחחח" זייקה:" למה החלון הודעות  לא בצורת לב נגיד? חשבת על זה פעם..?"
(היצירתיות הורגת)



כמו שאמרתי , הייתה מסיבה ביום שבת לחברה משותפת של ושל דניאל,

היה ממש ממש ממש כיף חוץ מהלינצ'ים שעשו עלי עם בלונים, כריות ומה לא (;

ד''א התקבלתי לעבודה ! (לא יודעת למה זה קשור עכשיו אבל תנו להתלהב) והיא לא קשורה בכלל לשטיפת כלים וגועל נפש אחר-אלא עבודה עם ילדודס קטנים



-אה כן, הנסיעה לאשקלון התבטלה, וזה כי:

אני:"הלו?"
החברה המשותפת בצד השני של הטלפון:"היי, תגידי-את מודעת לזה שיש לנו מתכונת בלשון יום שלישי?"
אני:" כן, ידעתי שיש משהו בלשון..לא זכרתי רק מה.."
החברה המשותפת בצד השני של הטלפון:" ידעתי. תזיזי את עצמך בזה הרגע ובואי אלי ללמוד לשון חז''ל"
אני:" אני נוסעת עוד מעט לאשקלון, המתכונת צריכה לחכות.."
החברה המשותפת בצד השני של הטלפון:"את יודעת שבלשון חז''ל יש סיפור על חוני המעגל?"

אם אני אכשל במתכונת צריך לבוא אל חוני ולצעוק עליו..

אתם יודעים מה אני הולכת לעשות עכשיו?
להעיר את דניאל, וללכת לאכול פיצה וקולה לארוחת בוקר.. מה..? חג שבועות עכשיו, זאת מצווה (: