מחשבותייה של משועממת אלמונית

אתמול עמדתי ברחוב ועישנתי באמצע הכביש

הכלבים של השכנים התחילו לנבוח עליי

כל הכלבים התחילו להתאגד ולנבוח עליי באופן עיקש ועקבי למדיי

ראיתי לפחות 8 כלבים שנבחו מולי אבל היו יותר

ידעתי שאני צריכה לשמור על פוקר פייס וביטחון עצמי

כדי שהם לא יריחו את החולשה והתנפלו עליי

עמדתי שם בפרצוף מאיים אבל בתוכי בכיתי

ידעתי שאסור לזוז כי אם אני יזוז הם ינצחו

ואני לא יכולה לתת להם לנצח

עמדתי שם עד שטעמתי את הטעם המר של הפילטר 

זרקתי את הסיגריה והלכתי הביתה

ישבתי על הנדנדה מחוץ לבית שלי

והכלבים המשיכו לנבוח בלי הפסקה חוץ מהכלבה שלי

היא רק התגרדה באופן עיקש ועקבי למדיי

ישבתי על הנדנדה ובהיתי בערובה הדקיקה של השכנים

מוציאה עשן לתוך החשיכה כמו סיגרייה ענקית

נביחות הכלבים התגברו והתגברו

וכלבה שלי המשיכה להתגרד ולהתגרד

והערובה הוציאה עשן שטישטש את מראית הירח

ישבתי שם שעות

מתישהו הכלבים התייעפו, והכלבה שלי חדלה להתגרד ונרדמה כשהיי נשענת על רגליי

ואני המשכתי לבהות בעשן עד זריחת השמש

בלי תזוזה

קפואה

מול הגלגול הבלתי נגמר הרודף והאיימתי

החיים שלי.