מהיום אתחילל לעדכן יותר.

השבוע הזה, או לפחות ההתחלה שלו הייתה ממש טובה, למרות שב48 השעות האחרונות ישנתי רק 3 שעות

ביום ראשון נסענו בערך 50 ילדים כמו בטיול שנתי, חצי מהם מהשכבה שלי וחצי מהמקיפים האחרים, לעבוד כמוכרים בהופעה של דפש מוד. בהתחלה ההסעה להופעה ברמת-גן הייתה אמורה להיות ב-10 וחצי אז כדי להספיק להתארגן הברזתי מהבית ספר, ומכיוון

 שמקום האיסוף היה סמוך לכניסה לבית-הספר הייתי צריך לברוח מהמורים שהברזתי מהשיעורים שלהם בתרגילי הסוואה שלא יביישו לוחם שייטת לכל הפחות

כשהאוטובוס כבר הגיע סופסוף, אחרי כמה דקות ירדנו כי התחילו מלחמת מסטיקים באוטובוס ומישהו פגע בנהג שהחליט להעלב ולהוריד אותנו מהאוטובוס אבל אחרי שעה הוא חזר כדי להסיע אותנו.

כשהגענו לאצטדיון קיבלנו חולצות, כובעים והדרכה קצרה על העבודה ונכנסנו בשער הצדדי של העובדים. ייבשו אותנו בשמש בערך שעתיים אולי אפילו יותר, ורק ב5 בצהרים החליטו  להעלות אותנו ליציעים וחצי שעה אחריי כבר חילקו אותנו לקבוצות מכירה לקהל שעל הדשא. לי יצא למכור סנדוויצ'ים מגעילים ובקבוקי מים.

אני ותמיר הלכנו ומכרנו ביחד, ובמקום לנסות למכור הרצנו צחוקים עם אנשים שבחרו להצטלם איתתנו במקום לקנות משהו.

במשך כל ההופעה של טרי פויזן(שהיו טובות) ויה יה יס מכרתי, ובהופעה של דפש מוד החזרנו את הציוד ולקחנו מהדוכן שלנו מלא מלא בירות בחינם, בכל פעם שהמנהלת הסתובבה.

באצטדיון עצמו הייתה אווירה פשוט מדהימה עם 50 אלף איש שכיסו כל פינה והזכירו הופעות גדולות מחו"ל. האנשים שבאו להופעה היו בעיקר מבוגרים בני 25 ומעלה שהם היו ממש נחמדים וזורמים. הרוח הטובה כנראה בגלל שכל מבוגר שלישי במקום הדליק ג'וינט או תודלק בבירות. כשדפש-מוד עלו לבמה היו צרחות מטורפות והמון פלאשים של מצלמה מכל כיוון.

בסך הכל חוץ משני השירים של דפש שאני מכיר והם עשו אותם ממש טוב, ההופעה הייתה די משעממת, והבנות של טרי פויזן היוה רבה יותר מקפיצות.

בסופו של דבר יצא שלא הרווחנו הרבה כסף בכלל אבל במזל דפקתי מהקופה איזה 50 שקל כדי לא לצאת עם משכורת של עובד זר. אבל העיקר שדפקנו אותם בזה שהשתכרנו מממלא בירות ללא תחתית חינם, מלא אוכל וגלידות והכל יוצא בשווי של משהו כמו 200 שקל. ועוד הרווחנו הופעה בחינם  שאחרים שילמו עליה 500 שקל.

יצאנו ממש מאוחר מהצטדיון וחזרנו רק ב2 וחצי לאשדוד. לא הצלחתי להרדם ובאתי לבית הספר עם עיניים אדומות ומצונן, שזה הכי מעצבן בעולם.

אתמול היה הל"ג בעומר הכי טוב שהיה לי עד עכשיו. את פער הזמן שבין 1 בלילה ל-5 בבוקר אני לא כ"כ זוכר אבל ננסה בכל זאת.

במקום לעשות על האש כמו תמיד, ישבנו בערך 14 חבר'ה(הרוב מחבורת יג' האגדית) עם מלא פיצות ובירה באמצע מעגל תנועה באיזור ט"ו, אבל לא סתם מעגל תנועה אלא אחד מושקע עם מדרגות ואווירה פסטורלית ונוף לאכול בו..

הזמנו משהו כמו 6 מגשים שחיסלנו לגמריי וזאת למרות הצהרת הבנות "אני אוכלת בקושי שתיים" שזה היה כמובן שקרי בהחלט.

כשסיימנו לאכול, הלכנו לבית של נאור שהיה חצי דקה משם כדי לפגוש עוד כמה אנשים מהשכבה שעשו על האש ואז שתינו ביחד איתם ממש הרבה אלכוהול. כרגיל כשששתינו עשינו שטויות,שרנו שירים ופיתחנו תאוריות ורק אז הלכנו בהליכה של חמש דקות לדיונות למסיבה שאבירם וחברים שלו אירגנו. במסיבה היה ממש ממש כיף והזמן עבר ממש מהר. היו שם אנשים מסטולים, ומוזיקה זורמת שאף אחד לא היה יבש וכולם רקדו.

מהמסיבה אני בקושי זוכר דברים שקרו ומדי פעם צצים לי פלשבקים של קטעים מצחיקים שהיו.

בערך ב6 בבוקר רק התחלנו ללכת לכיוון הסיטי בהלכיה שהייתה אחת המצחיקות בתולדות ימי השכרות שלנו.

יציאה שלי לאיזו אחת שעברה: "תגידי בובה יש לך תחתוני חלל?פשוט את נראת כמו חיזר י'חתיכת שרמוטה!".

רק ב7 וחצי בבוקר חזרתי הביתה בזמן שאבא רק יצא לעבודה, מחליף איתו מבטים ועף לחדר.

אין לי מושג איך אבל קמתי ב10, העיקר שבלי האנגאובר :)

מקווה להמשך שבוע כזה.